כאשר נקראו הארכאולוגים לבדוק את שרידי הקירות הקלושים שהתגלו תוך כדי העבודות להרחבת דרך חברון בדרום ירושלים, בשנת 1992, הם עוד לא שיערו את משמעותו הגדולה של האתר. בחפירות שערכו
מה קרה בי”ז בתמוז, שנזכר לדיראון עולם? במשנה נמנו חמישה אירועים שקרו באותו יום: “בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל”
חינוך לבנות? לא כל מה שמובן מאליו היה תמיד מובן מאליו… במאה ה-19 החלה ירושלים לצעוד אל עתיד חדש של התפתחות, גדילה ותשתיות חדשניות, אבל הצעדים הראשונים היו איטיים ומהוססים.
קלישאה ישנה נאנחת על כך שטחנות הצדק טוחנות לאט. בירושלים, עיר שבלאו הכי לא ממהרת לשום מקום, נעשה צדק קטן עם מאיר טוביאנסקי 74 שנה לאחר מותו הנורא. ביום רביעי
בשבוע שעבר הלך לעולמו אבי גודמן, מוותיקי המדריכים בירושלים ומי שעסק שנים רבות בהנחלת ירושלים כמנהל ההדרכה במדרשת ראשית ירושלים. אבי, חבר קיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן, אהב את ירושלים
יש לי ‘חולשה’ לספרים ישנים, גם כשאני נתקל בהם באקראי, על השולחן בספרייה או, להבדיל, ליד פח האשפה ברחוב. יצר בלתי נשלט דוחף אותי לפתוח אותם ולדפדף. ואז אני מוצא
לפעמים, בימים שאנו כואבים את הגבלות היהודים המבקשים לבקר ולהתפלל כיום בהר הבית, כדאי שניזכר בימים שבהם אפילו להתקרב להר הבית הייתה זכות שאינה מובנת מאליה – אלו ימי השלטון
“וממה נתפרנס”? שאל יהושע בן ה-15 את אביו, בשעה שכרך בחבלים ארוכים את החבילה האחרונה של כלי הבית. “ירושלים היא עיר האלוקים, ואלוקים הוא המפרנס את בניו”, ענה האב. “אם
אם יש בכוחו של שיר לגעת במיתרי הנפש ולהרעיד אותם, ‘בלדה לחובש’ בקולו הדרמטי של יהורם גאון הוא אחד מן השירים הללו: https://www.youtube.com/watch?v=ysjrd64paKU הם התקדמו לאט. הכול היה רגוע.מנגד הנהר
מאז אמצע המאה ה-19 התחולל בחברה האשכנזית שבין החומות תהליך מהיר של התפצלות ל’כוללים’ – מסגרות חברתיות-כלכליות לבעלי זהות עדתית משותפת, שנועדו לספק את צרכי חבריהן – הציבוריים והפרטיים. כולל
