ירושלים בעת העתיקה

גיליון 212, ניסן תשפ”ד יש ארכאולוגים, שאם לא יימצא לידם מי שישגיח, הם עלולים – ברגע של חולשה – לנבור אפילו בזבל. זה מה שקרה לפרופ’ יובל גדות. הוא שם

גיליון 208, אדר ב’ תשפ”ד “וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה” (אסתר א, א). מי היה אחשוורוש, המלך הנלעג והטיפש, המסוגר בחצרות ארמונו

גיליון 205, אדר א’ תשפ”ד יוחנן המטביל הוא מדמויות היסוד במסורת הנוצרית. הוא נולד בסביבות שנת 0 לספה”נ למשפחת כוהנים מיוחסת מעין כרם, כפר מדרום-מערב לירושלים. על סיפור לידתו וזיהוי

גיליון 200, שבט תשפ”ד באפריל 1910 נחנך מתחם אוגוסטה ויקטוריה בראש הר הזיתים. המתחם נקרא על שם אשת קיסר גרמניה וילהלם ה-2, שהייתה מעורבת אישית בבחירת השטח ובהגדרת ייעודיו. מגדל

גיליון 195, עשרה בטבת תשפ”ד על מה נקבע צום בעשרה בטבת? התשובה לכאורה פשוטה ומוכרת: זהו תאריך תחילת המצור הבבלי על ירושלים (בשנת 588 לפסה”נ), שהסתיים בחורבנה כעבור כשנתיים: “וַיְהִי

גיליון 194, טבת תשפ”ד מותו של המלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי אפיפָּנֶס (‘האל המופיע’), בשנת 164 לפסה”נ, בא בהפתעה. האיש שהנהיג את רדיפת הדת הראשונה בתולדות האנושות, ושלח את מיטב לוחמיו

גיליון 186, ערב ראש השנה תשפ”ד “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (במדבר כט, א). ציווי זה הוא המקור

גיליון 178, תמוז תשפ”ג חמש עשרה שנה לפני חורבן הבית הראשון, בשנת 601 לפסה”נ, יצא נבוכדנאצר מלך בבל בראש צבאו במסע להכנעת מצרים. ארבע שנים בלבד חלפו מאז נחל מפלה

גיליון 171, סיוון תשפ”ג במורד גיא בן הינום, על צלעו הדרומית וסמוך לחיבורו עם ערוץ הקדרון, ניצבים שרידי מבנה גדול קדום ומוזר מעט. 23 על 17.5 מטרים שטחו, והוא בודד

גיליון 167, אייר תשפ”ג הטור פורסם לראשונה בעיתון מקור ראשון, במדור “דף הבית” בעריכת ארנון סגל, 31.3.2023 חכמינו סיפרו, שארבעים שנה לפני החורבן “גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות” (בבלי, עבודה