גיליון 299, אייר תשפ”ו מאז פרצה מלחמת השחרור (30.11.1947) לא פסקו הקרבות בירושלים רבתי – המצור התהדק, שכונות יהודיות נותקו ומספר הנפגעים גדל בהתמדה. במקביל ללוחמה שניהלו היהודים והערבים על
גיליון 298, ניסן תשפ”ו WAZE שמע על רחוב שלום שְׁוָורְצְבָּרְד בירושלים. ואתם? אז כן, יש רחוב כזה, והוא מסתתר בשיפולֵי-שולֵי שכונת פסגת זאב, לא הרחק ממחסום חיזמה. Google Maps
גיליון 297, ניסן תשפ”ו גם בחול המועד הקרוב, רבבות יהודים לא יוותרו על מעמד ברכת הכוהנים המסורתית ברחבת הכותל המערבי – בהינתן האות בתפילת שחרית יתברר מי מהם באו לברך,
גיליון 297, ניסן תשפ”ו משה לייב ולאה פרידלנד עלו מרוסיה לירושלים בשנת 1859, כאן השתייכו לקהילת הפְּרוּשׁים הליטאית – חוג צאצאי תלמידיו של הגר”א (הגאון מווילנה). איתם עלה בנם הצעיר
גיליון 296, אדר תשפ”ו עם הגידול המהיר והרב במספר היהודים בירושלים מאמצע המאה ה-19, התרחבו גבולותיו של הרובע היהודי והתפשטו אל עבר הרבעים השכנים. רחובות ח’לדייה, הגיא, הדגל ועוד, שבימינו
גיליון 295, אדר תשפ”ו אפריל 1923. לודוויג בלום בן ה-32 ניצב לבדו על המזח בנמל יפו, תשוש מן ההפלגה הארוכה. השוטרים הבריטיים בפניהם הקפואות מזכירים לו את אירופה, אבל חום
גיליון 294, אדר תשפ”ו בפורים יש שתי מצוות מיוחדות – לשתות יין ולזכור, זו הזדמנות לשלב בין שתיהן ולהיזכר באבות תעשיית היין בעיר הנצח. במבט ראשון, ירושלים אולי נראית תמימה,
גיליון 293, אדר תשפ”ו ‘גוּרְגִ’ים’ היה כינויָם של יהודי גאורגיה (או גורג’יה, או גְּרוּזְיָה) שבדרום הקווקז, לחופו המזרחי של הים השחור. גאורגיה סופחה לקיסרות הרוסית בהדרגה מאז 1801, וכאשר התירו
גיליון 292, שבט תשפ”ו בשיפולי הנחלאות, ברחוב ביבס 10, נמצא אחד מבתי הכנסת הרבים בסביבה, שבחזיתו כתובת חידתית: (צילום: Shalom Books, ויקיפדיה). נתחיל מהסוף: בית הכנסת, שנוסדה בשנת 1938,
גיליון 291, שבט תשפ”ו פעם קראו למקצוע הזה ‘מגיד מֵישרים’, או ‘מַגיד דְּמָתָא’ (המגיד של העיר, בארמית). זהו הדרשן. כדי להיות דרשן לא נזקקת להומור של סטנדאפיסט וגם לא למצגת
