
מיהו טוביה שעל שמו נקראה שכונת זיכרון טוביה?
גיליון 316, אלול תשפ”ו בלב העיר נחבאת אחת השכונות המרכיבות יחדיו את פסיפס השכונות הזעירות של ‘הנחלאות’ – זיכרון טוביה. השכונה משתרעת לאורכו של הרחוב הרחב והקצר הנושא את שמה.

גיליון 316, אלול תשפ”ו בלב העיר נחבאת אחת השכונות המרכיבות יחדיו את פסיפס השכונות הזעירות של ‘הנחלאות’ – זיכרון טוביה. השכונה משתרעת לאורכו של הרחוב הרחב והקצר הנושא את שמה.

גיליון 315, אלול תשפ”ו לר’ שמואל ורחל אמדורסקי לא היו סיבות טובות לעזוב את מוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). ר’ שמואל היה רב מוכר ומוערך, וביתם לא ידע מחסור. אבל

גיליון 314, אב תשפ”ו על ייסודה של שכונת בתי מחסה, שנבנתה ברובע היהודי במחצית המאה ה-19, כתבנו כאן: https://eyaldavidson.co.il/%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%91%d7%a2%d7%a6%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d6%b8%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%9e/ בית אחד בשכונה השתמר במלואו עד ימינו, פרט לגג הרעפים

גיליון 313, אב תשפ”ו אלעזר משה סלוצקין נולד ברוסיה בשנת 1868 למשפחה חרדית. כשהיה בן 24 החליט לעלות לארץ ישראל. באותם ימים, בשנת 1892, פעלה ברוסיה תנועת חובבי ציון שהשפיעה

גיליון 312, עשרה באב תשפ”ו כידוע, נקבע צום תשעה באב על חורבן הבית הראשון והשני: “בְּתִשְׁעָה בְּאָב… וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה” (משנה, תענית ד, ו). מדוע תשעה באב? זכריה, מנביאי

גיליון 311, אב תשפ”ו בשנת 701 לפסה”נ קדרו השמים בארץ יהודה. סנחריב, מנהיג האימפריה האשורית, התקדם במהירות מצפון, בראש צבא אדיר וחמוש במיטב הנשק המודרני והקטלני. הכול ידעו מה עלה

“המוות השחור” היה כינויה הנורא של המגפה שהכתה ברחבי אסיה, אירופה ואפריקה במשך כמה שנים, סביב שנת 1350. אין-ספור בני אדם – ההערכות המספריות נעות בין 200-25 מיליון – קיפחו

גיליון 308, תמוז תשפ”ו לאחר שהעות’מאנים השתלטו מחדש על ארץ ישראל ב-1840 החל מפנה בקורותיה של ירושלים. גורמים מערביים החלו להעמיק בה את אחיזתם, מספר התיירים והצליינים גדל והפעילות בשווקים

גיליון 307, תמוז תשפ”ו ממקום גלותו בבבל חזה הנביא יחזקאל: “לָכֵן אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה’, כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת, וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם”

גיליון 306, תמוז תשפ”ו הרב חיים אליעזר וָקְס חי בפולין במאה ה-19, נודע כפוסק הלכות וכיהן ברבנות בקהילות מרכזיות, אבל בנפשו חי בארץ ישראל. פעם, כשסייר בשוק ארבעת המינים בקאליש