גיליון 159, אדר תשפ”ג רמב”ן – רבי משה בן נחמן – היה מגדולי החכמים בספרד במאה ה-13: פוסק, מקובל ופרשן התורה והתלמוד. מכוח מעמדו התורני הבכיר, נקרא על ידי המלך
גיליון 184, אלול תשפ”ג בשבוע שעבר הכרנו את דמותו הססגונית של נתן בן ציון חבקין, איש הציונות, הצמחונות והאספרנטו, שעלה לירושלים בראשית תקופת המנדט. https://eyaldavidson.co.il/%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%a6%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%91%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%91%d7%a7%d7%99/ כעת נמשיך לצעוד בעקבותיו
גיליון 183, אלול תשפ”ג מחקר זה פורסם לראשונה (בגרסה מצומצמת) בבלוג עונ”ש בעריכת פרופ’ דוד אסף, ב-18.8.23 סיפר הסופר חיים באר: “מעבר לכתפו הבחנתי בישיש נמוך קומה העושה דרכו
גיליון 172, סיוון תשפ”ג קרדיט: עיר דוד – ירושלים הקדומה, אתר mountofolives.co.il על קברו של הרב יוסף חיים בבית העלמין בהר הזיתים הציבו אנשי חברה קדישא של עדת הבבלים
גיליון 169, אייר תשפ”ג ברבע האחרון של המאה ה-19 החלו לצוץ שכונות חדשות במערב גוש ‘הנחלאות’. אחדות מהן התאפיינו בעולים חדשים מארצות המצוקה, ביניהם עולי פרס שנמלטו מהרדיפות והמגבלות שהוטלו
אחת השיטות הנפוצות לזיהוי אתרים קדומים היא שימור השם, בפרט בארץ ישראל. מעת לעת – תחת מכבש גלגלי ההיסטוריה – תפסו אוכלוסיות חדשות את מקומן של אוכלוסיות ותיקות. הנחת היסוד
ליד רחבת הכניסה להר הרצל, בקצה גן האומות, מוצב ‘פסל המנורה’. המנורה עשויה מנירוסטה והיא גדולה ומרהיבה – 6 מטרים גובהה ו-3.5 מטרים בסיסה. המנורה הוצבה בשנת 1993, והאמן שייצר
בית המדרש מנחם ציון, שבלב הרובע היהודי, נוסד בשנת 1837 בידי האשכנזים הפְּרוּשים (‘המתנגדים’, תלמידי הגר”א), והיה אבן היסוד של התחדשות היישוב האשכנזי בחצר ‘החורבה’ במאה ה-19. מבנה בית המדרש
ביום ראשון הקרוב הייתי אמור להשתתף בכנס אקדמי באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ולשאת הרצאה. לקורונה, כידוע, היו תכניות אחרות ונשארתי בארץ הקודש – לטוב ולמוטב. נושא ההרצאה היה מנהג יהודי קדום
גיליון 202, שבט תשפ”ד בשבוע שעבר סקרנו את תהליכי הקמתו ואת מאפייניו של בית הספר לבנות ב’ בירושלים: סיפורו הסוער והנשכח של בית הספר לבנות ב’ בירושלים:חלק א’ אל האתגרים
