כשסללו הבריטים את קטע הרחוב המחבר בין רחוב יפו לרחובות ממילא, סיינט לואיס (לימים רחוב שלמה המלך) וג’וליאן (לימים רחוב דוד המלך), הם התכוונו לחבר בין מוקדי המסחר הצומחים במהירות
המשתתפים הרבים שהצטופפו במעלה רחוב יפו, ביום 9.12.1924 בשלוש וחצי אחר הצהריים, היו נרגשים. הם הבינו שהרחוב שייחנך בטקס החגיגי, לא רק יחבר את שכונת רחביה וסביבותיה עם מרכז העיר
הטור פורסם, בגרסתו המוקדמת, בבלוג עונ”ש של פרופ’ דוד אסף, ב-10.9.2021. כשסיפרתי לאבי על ספרו של חיים באר ‘קשר לאחד’, ועל המלצתי החמה לקרוא אותו, הוא הגיב: “כמה משונה.
אברהם יצחק מינץ נרצח בבית הקברות בהר הזיתים ביום כ”ד בסיוון תרצ”ט (11.6.1939). מחבלים ירו בו מן המארב, בעת שעסק באחזקת מצבות. הרצח בא על רקע הצגת המתווה החדש של
בנר ראשון של חנוכה ימלאו 30 יום לפטירתו של משה ליכטנשטיין. משפחת החשמונאים שכלה חמישה אחים במערכה על עצמאות ישראל. משה ליכטנשטיין שכל שלושה אחים במערכה על עצמאות ישראל. בימים
את הסיפור הבא שמעתי מפי ידידי אביעד גולדמן, מורה דרך המתגורר בבית שמש, נצר למשפחה ירושלמית ותיקה – משפחת אנשין: “ר’ שמואל מאיר אנשין היה חסיד ברסלב נלהב ועני מרוד.
“הקיץ בעיצומו, השמש מלהטת ובאויר החם נישאים הריחות, מרפרפים סביב, נוגעים ולא נוגעים בבן אדם […] הלכנו לאטנו ברחובות האבן. לא דיברנו בינינו. כל אחד היה מהרהר בשלו ושנינו קולטים
על מצבת קברו של הרב ראי”ה קוק בהר הזיתים צוינו שלוש עליות: העלייה לארץ הקודש, העלייה ירושלימה והעלייה השמימה: (מקור: אתר mountofolives.co.il) מסכת חייו של הרב קוק – מליטא
עליית תלמידי הגר”א – הגאון מווילנה, הייתה מן הגורמים המשמעותיים ביותר שהשפיעו על תחילת העת החדשה בירושלים. חדורי תודעת שליחות הם שיקמו את חצר האשכנזים, שעמדה בחורבנה מאז ננטשה בשנת
בית המדרש מנחם ציון, שבלב הרובע היהודי, נוסד בשנת 1837 בידי האשכנזים הפְּרוּשים (‘המתנגדים’, תלמידי הגר”א), והיה אבן היסוד של התחדשות היישוב האשכנזי בחצר ‘החורבה’ במאה ה-19. מבנה בית המדרש
