מעל פתח הסמטה המובילה אל כיכר בתי מחסה בדרום הרובע היהודי ניצב משקוף אבן, ובו נחרת: ‘בתי מחסה לעניים בהר ציון תו”ב [תיבנה ותכונן במהרה]’. מן הכתובת אנו למדים כי
השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים בשלהי התקופה העות’מאנית נבנו על פי רוב לאורכו של רחוב יפו, שהיה הדרך הראשית שפנתה מירושלים מערבה, אל עיר הנמל יפו.
בראש חודש אייר תרל”ה (6.5.1875) הונחה אבן הפינה לשכונה היהודית השישית מחוץ לחומות העיר העתיקה, ביוזמת חברים מחוגי האשכנזים הליטאים (שאינם חסידים) מבני ‘היישוב הישן’ בירושלים, מצאצאי תלמידי הגר”א (הגאון
בחורף 1891 קיבל הרב יוסף חיים זוננפלד מכתב מאת יצחק צבי רַטְצֶרְסְדוֹרְפֶר, חסיד בֶּלְז מאנטוורפן שבבלגיה, שהתעשר מתעשיית היהלומים. במכתבו הביע רטצרסדורפר נכונות לרכוש עשר דירות בעיר העתיקה עבור עניי
בשולי ה’נחלאות’, במורד רחוב אגריפס בואכה שדרות בן צבי, מסתתרת שכונה קטנה, שכיום נחשבת אולי לפנינת נדל”ן אבל פעם ידעה זמנים קשים יותר, הרבה יותר. בשנות ה-80 של המאה ה-19
כשסללו הבריטים את קטע הרחוב המחבר בין רחוב יפו לרחובות ממילא, סיינט לואיס (לימים רחוב שלמה המלך) וג’וליאן (לימים רחוב דוד המלך), הם התכוונו לחבר בין מוקדי המסחר הצומחים במהירות
מנחם נייטין נולד בסוּבָלְק שברוסיה (בימינו בפולין), גלה לשיקגו, ארצות הברית, שם התעשר. בהיותו חשׂוּךְ בנים החליט להשקיע את הונו בבניית בית תורה ותפילה בירושלים, ולהקדיש אותו לכולל סוּבָלְק. סביב
המשתתפים הרבים שהצטופפו במעלה רחוב יפו, ביום 9.12.1924 בשלוש וחצי אחר הצהריים, היו נרגשים. הם הבינו שהרחוב שייחנך בטקס החגיגי, לא רק יחבר את שכונת רחביה וסביבותיה עם מרכז העיר
לא חושבת, אמא, שזה השם, במפה היה כתוב בפירוש עמק רפאים, וכבר אז, שחיפשתי את הכתובת שנתנו לי במזכירות הפקולטה על המפה, וראיתי שזה השם של האזור הזה, חשבתי שרק
בשבוע שעבר, ביום 30.6.2021, נחנכה בטקס מרשים טיילת ‘דֶרֶךְ הַהוֹלְכִים’, בשכונת פסגת זאב. (הצילום באדיבות ד”ר יוסי שפנייר) בין המשתתפים הרבים, שלא נכנעו לשמש הלוהטת, נכחו פעילי ציבור, בני
