לפני כמה שבועות ביקשנו את עזרתכם, הקוראים היקרים, בזיהוי מבנה בולט שניצב במזרח הרובע היהודי. https://eyaldavidson.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%91%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%95%d7%9c/ לשמחתי, חכמת ההמונים שוב הוכיחה את עצמה ואני סבור שהחידה נפתרה, בעיקר בזכותו של
בשבוע שעבר העמקנו בסיפור המנורה בבית הספר לאמנות בצלאל, פרי הגותו ויצירתו של מייסד בית הספר, פרופ’ בוריס שץ. הדגשנו את העניין הרב שהיא עוררה בחנוכה, ולא רק משום שזהו
בשנת 1906 נוסד בירושלים בית הספר לאמנות, שנקרא על שם אמן המשכן המקראי בצלאל בן אורי (שמות לה, ל). מייסד בית הספר בצלאל, פרופ’ בוריס שץ, נולד בליטא בנר שני
החלפת מידע, התייעצויות והתלבטויות מקצועיות של קולגות וחברים למקצוע הן עניין שבשגרה, ובדרך כלל עניין של מה בכך. אבל לפני כמה חודשים פנתה אליי ידידתי תמר הירדני, מורת הדרך וחוקרת
משה שפירא נולד ב־1830 ברוסיה כיהודי. בגיל 26 המיר דתו לנצרות, ושינה את שמו הפרטי למוזס וילהלם. ב־1856 הגיע לירושלים, הצטרף לכנסיית המשיח האנגליקנית, וכעבור כחמש שנים נישא לרוזטה יוקל,
סליחות ב’נחלאות’ הן כבר מזמן מותג תיירותי, והסמטאות הצרות גדושות בשעות הבוקר ההזויות במדריכים מרוטים, המנסים לגרור אחריהם מטיילים מותשים מבית כנסת לבית כנסת. אחד מבתי הכנסת המסקרנים ב’נחלאות’ –
בשנת 1873 עלה ר’ חייא דוד שפיצר מפְּרֶסבּוּרג (כיום בְּרָטיסְלָבָה, בירת סלובקיה) לירושלים, וחבר אל חוג תלמידי ה’חת”ם סופר’, שהקימו את כולל אוּנְגָרן, הוא כולל ‘שומרי החומות’. באותם ימים היו
בלב רועד מהתרגשות, בשפתיים לוחשות תפילה וביד אוחזת מזוודה מרופטת ניצב יעקב ולֵירו בשער יפו. באותם רגעים חלפו בראשו דווקא רגעי הפרידה מבני משפחתו בקושטא (אסתנבול), אבל כעת הוא היה
קלישאה ישנה נאנחת על כך שטחנות הצדק טוחנות לאט. בירושלים, עיר שבלאו הכי לא ממהרת לשום מקום, נעשה צדק קטן עם מאיר טוביאנסקי 74 שנה לאחר מותו הנורא. ביום רביעי
יש לי ‘חולשה’ לספרים ישנים, גם כשאני נתקל בהם באקראי, על השולחן בספרייה או, להבדיל, ליד פח האשפה ברחוב. יצר בלתי נשלט דוחף אותי לפתוח אותם ולדפדף. ואז אני מוצא
