Search
Close this search box.

ד"ר איל דודסון

ניוזלייטר

ר’ יהוסף שוורץ – אבי מחקר הגאוגרפיה ההיסטורית העברית של ארץ ישראל

גיליון 198, שבט תשפ”ד בצד התמורות הדמוגרפיות והאורבניות שהתחוללו בירושלים במאה ה-19 התחוללו גם תמורות תרבותיות. אישים אירופים, יהודים ושאינם יהודים, גדשו את סמטאות העיר העתיקה ונשאו עמם את רוחות

להמשך המאמר »

עיר של אריות

גיליון 197, טבת תשפ”ד ב-10.2.1949 אימצה עיריית ירושלים החצויה את האריה כסמל בירתה של מלכות ישראל המתחדשת. הייתה זו ‘תפאורה’ ראויה להכרזתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בשלהי אותה

להמשך המאמר »

“יֶרַח טֵבֵת מְאֹד לָקִיתִי בּוֹ”: עשרה בטבת לאור הפיוט אֶזְכְּרָה מָצוֹק

גיליון 195, עשרה בטבת תשפ”ד על מה נקבע צום בעשרה בטבת? התשובה לכאורה פשוטה ומוכרת: זהו תאריך תחילת המצור הבבלי על ירושלים (בשנת 588 לפסה”נ), שהסתיים בחורבנה כעבור כשנתיים: “וַיְהִי

להמשך המאמר »

“סמל להקרבה”: חימו מלך ירושלים

גיליון 192, כסלו תשפ”ד בשבוע שעבר סיפרנו כאן את סיפור גבורתו ונפילתו של יענקל גולדברגר, נהג האוטובוס של נווה יעקב ועטרות בימי מלחמת השחרור. תזכורת: https://eyaldavidson.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%94%d7%94%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%95%d7%95/ תגובות רבות הגיעו אליי,

להמשך המאמר »

“קנֹא קנאתי לעמי ולספרוּתו”: ד”ר יוסף חזנוביץ’, אבי הספרייה הלאומית

גיליון 189, חשוון תשפ”ד בימים טרופים אלו, והרחק מתשומת הלב הציבורית, נחנך המשכן החדש של הספרייה הלאומית, בין הכנסת למוזאון ישראל. השמועות מספרות על אולמות קריאה מרווחים ועל אולמות תצוגה

להמשך המאמר »

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ?
מוזמנים להרשם לניוזלטר וכל העדכונים ישלחו אליכם ישירות למייל
דילוג לתוכן