המלאך בלבן: סיפורה של גיבורה ירושלמית אלמונית
כשהייתה אסתר ארדיטי בת 6 היא צפתה באֵימה בנחילֵי החיילים של הוורמאכט (צבא גרמניה הנאצית) פוסעים ברחובות עירהּ, סוֹפְיה בירת בולגריה (1.3.1941). ביחד עם בני משפחתה הצליחה לברוח מציפורני הנאצים
כשהייתה אסתר ארדיטי בת 6 היא צפתה באֵימה בנחילֵי החיילים של הוורמאכט (צבא גרמניה הנאצית) פוסעים ברחובות עירהּ, סוֹפְיה בירת בולגריה (1.3.1941). ביחד עם בני משפחתה הצליחה לברוח מציפורני הנאצים
אחד מרגעי הנחת של חוקר, הוא מידע שנוחת עליו בהפתעה ומשלים את התמונה החלקית שהייתה מוכרת לו. אני רוצה לשתף אתכם ברגע אחד כזה: בשנת 2012 פרסמתי מחקר מקיף שערכתי
זלדה הייתה משוררת בדור התקומה, מן הבולטות והמוכשרות במשוררות הישראליות. רוב ימיה חיה בירושלים, מאז עלייתה ארצה עם משפחתה בשנת 1925, כשהייתה בת 11, ולסירוגין עד יום מותה בשנת 1984.
בשנת 1874 נוסדה בסְלוֹבּוֹדְקָה – פרבר של העיר קוֹבְנָה שברוסיה (כיום בליטא) – ישיבת כנסת ישראל. מייסד הישיבה, ר’ נתן צבי פינקל – ‘הסבא מסלובודקה’ – הועיד את הישיבה לחינוך
בצעדים מהירים חציתי את רחוב מזרחי, בדרכי לתפילת מנחה בשטיבלך של שכונת בית ישראל. כך לפחות חשבתי, אבל טעיתי. כי כשהרמתי את הראש אל קיר הבית שבפינת הרחוב, הבחנתי בשלט
פעם קראו כאן לבחירות ‘חג לדמוקרטיה’, אבל כשהחג מתרגש עלינו מדי שלושה חודשים, לכולנו קצת קשה יותר לומר הלל שלם. אל תוך אינסוף של מלל ציני, תפל ושקרי, שהציף את
אגלה לכם סוד: לפני שפרסמתי בשבוע שעבר את הרשימה על ‘המלמד’ ברילנט התלבטתי אם הנושא בכלל ראוי לפרסום. לא היו לי חומרים היסטוריים רבים, לא הייתה עלילה או דרמה בסיפור,
ביומן האירועים הענק, המוכר יותר בשמו “היסטוריה”, לא תמיד נותר מקום לאירועים או לאישים שהיה חשוב לנו להכיר, והם נבלסו בשיני המגרסה האדירה, המוכרת לעתים בשמה “פח הזבל של ההיסטוריה”,
זלדה הייתה משוררת בדור התקומה, מן הבולטות והמוכשרות במשוררות הישראליות. רוב ימיה חיה בירושלים, מאז עלייתה ארצה עם משפחתה בשנת 1925, כשהייתה בת 11, ולסירוגין עד יום מותה בשנת 1984.
הדפוס היה אחד מענפי התעסוקה שבישרו את הקִדמה בירושלים במאה ה-19. החלוץ בתחום זה היה ישראל בָּ”ק, מראשי עדת החסידים בעיר, בן למשפחת מדפיסים יהודים מבֶּרְדיצֶ’ב שבאוקראינה. ב־1831 עלה עם