חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ד"ר איל דודסון

מתעניינים בסיור? צרו קשר

תעלומת המצבה הנודדת של יודן בן רבי טרפון

גיליון 200, שבט תשפ”ד

באפריל 1910 נחנך מתחם אוגוסטה ויקטוריה בראש הר הזיתים. המתחם נקרא על שם אשת קיסר גרמניה וילהלם ה-2, שהייתה מעורבת אישית בבחירת השטח ובהגדרת ייעודיו. מגדל הפעמונים הגבוה של הכנסייה הפרוטסטנטית מוכר היטב כמעט מכל פינה בירושלים ומכל תצפית אל ירושלים, אבל מלבדו נחנכה במתחם גם אכסנייה גדולה לצליינים הגרמנים. האכסנייה הוסבה לימים לבית חולים, הפעיל עד ימינו ומשרת את ערביי העיר. במתחם פועל גם המכון הפרוטסטנטי-גרמני לארכאולוגיה, ובו ספרייה מקצועית ומוצגים ארכאולוגים מסקרנים.

במשקוף אחד החדרים במכון המחקר קבוע לוח עם כתובת עברית מסקרנת:

(צילום: חזי הורן).

 

תוכן הכתובת: “הדא קבורתא דיודן ברה דרבי טרפון בירבי נוח נפש זיכרונו לברכה שלום”. ופירושה: זהו קברו של יודן בנו של ר’ טרפון בירבי. אם כן, האבן היא מצבת קבורה עברית, שהייתה על קברו של יודן.

מה ידוע לנו על יודן, ומה אנו למדים ממצבת קברו? מיד נשיב על השאלות הללו, אבל לפני כן נברר איפה נקבר האיש, וכמובן ננסה להבין מדוע החליט לדלג אל המשקוף בכנסייה הגרמנית בהר הזיתים? על פי זאב וילנאי, בערך ‘יפו’ באנציקלופדיה שלו, המצבה על קברו המקורי של יודן נמצאה בבית הקברות היהודי העתיק ממזרח ליפו:

ז’ וילנאי, אריאל: אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל אביב תשמ”ו, עמ’ 2996.

 

בית הקברות היהודי העתיק של יפו נמצא כיום בשטח כנסיית פטרוס הקדוש של הרוסים הפרבוסלבים, ברחוב קיבוץ גלויות בשכונת אבו כביר. האתר נחקר לראשונה בשנת 1872 בידי הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו, ומאז בעוד כמה הזדמנויות עד ראשית המאה ה-21. נמצאו בו מצבות של עשרות קברים יהודיים מן התקופות הרומית והביזנטית (לפי וילנאי – מן המאות ה-4-1 לספה”נ, אבל במחקר החדש מוכרים קברים גם מן המאה ה-5). הכתובת בלוח האבן חרוטה על גבי לוח מלבני עם שני משולשים הצמודים משני צדיו. זהו מוטיב המוכר היטב באומנות הסיתות באבן של כתובות זיכרון או הקדשה בתקופות הרומית והביזנטית, המכונה טָבּוּלָה אָנְסָטָה (מלטינית: לוח בעל אזניים). גם נתון זה מסייע לנו אפוא בתיארוך הממצא.

אבל האם ידוע לנו משהו על האיש? יוּדָן הוא שם תלמודי מוכר, ולמרות הצליל היידישאי אינו אלא הטייה ארץ-ישראלית של השם יהודה. בירבי הוא תואר כבוד לחכם. האם לפנינו דמות מוכרת של תנא או אמורא (מחכמי המשנה או התלמוד)? ובכן, לאכזבתנו נתקלנו בשמו פעם אחת בלבד בתלמוד הירושלמי, וגם אזכור זה מוטל בספק:

“ר’ יהושע או'[מר] […] ואנן חמיי הדא מרביתה דתאינתה אתיא בפורי'[א]. אמר ר’ יודן כד טריפן: לעוביה” (ירושלמי, שביעית פ”א ה”ו).

התלמוד דן בשאלת בגרותו של עץ התאנה. לדעת ר’ יהושע התאנה פורייה רק בגיל 6. על כך הקשה התלמוד: והלא אנו רואים עצי תאנה פוריים בפירות בגילאים צעירים יותר? ועל כך השיב: “ר’ יודן כד טריפן לעוביה”. כלומר, לדעת ר’ יודן גזע התאנה מתפתח מהר ומגיע לעובי ‘בוגר’, אבל העץ מאחר להניב פרי עד שנתו השישית. אלא, שלשון התלמוד קשה, ולא ברור מהו “כד טריפן”. ואכן, בגרסה אחרת של התלמוד הירושלמי נכתב: “ר’ יודן בר טרפון לעוביה”, וכך מובן שהסבר זה נמסר בשמו של ר’ יודן בר טרפון (על פי י’ פליקס, פירוש וביאור לירושלמי שביעית, ירושלים תש”ם, א, עמ’ 81-80).

אם כן, ר’ יודן בן ר’ טרפון הוא שמו של אמורא ארץ-ישראלי, אבל רק לפי אחת הגרסאות. ואם היא הגרסה הנכונה, הרי שזהו האזכור היחיד של חכם זה בספרות חז”ל. וילנאי הציע לזהותו כבנו של ר’ טרפון, מחכמי התנאים הבולטים בארץ ישראל במאה ה-2. בית מדרשו של ר’ טרפון היה בלוד, העיר השכנה ליפו, כך שמציאת קבר של בן משפחתו ביפו אינה מפתיעה. זהו אפוא כל המידע שיש בידינו על יודן בן ר’ טרפון.

אבל כיצד הגיעה המצבה מיפו לאוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים שבירושלים? נשוב אל ההסבר של זאב וילנאי: “המצבה היתה באוסף יוסטינוב ביפו, וכיום במוזיאון אוסלו, נורבגיה”. הסבר זה דורש, כמובן… הסבר.

פלטון פון-אוּסטינוב (Plato von-Ustinow) היה רוסי נוצרי-פרובסלבי, בן למשפחה עשירה. לאחר שהמיר דתו לנצרות הפרוטסטנטית קיבל אזרחות גרמנית, עבר לארץ ישראל והתגורר במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו בשנים 1913-1878. בהונו הרב נהג אוסטינוב לטפח את אוספיו, של עצים נדירים, חיות שונות ומשונות וגם אוסף איכותי ועשיר של עתיקות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר אוסטינוב לרוסיה, ואת אוסף העתיקות הוא מכר לאוניברסיטת אוסלו, נורווגיה. אוסטינוב התגייס לצבא הרוסי, וסופו שמצא את מותו ברעב ב-1917, אבל אוסף העתיקות שלו חי וקיים באוסלו עד עצם היום הזה.

]להרחבה: R. Kark (and others), “Decolonising and Displaying Ancient Palestine: Baron Plato von Ustinow’s Collection of Antiquities”, CLARA, 7 (2021), pp. 1-27]

את מצבת קברו של יודן בן ר’ טרפון רכש אוסטינוב, כפי הנראה, מן המנזר הרוסי שמחזיק, כאמור, בשטח בית הקברות היהודי העתיק. אבל כאן מתחילה העלילה להסתבך: אנחנו הלא יודעים שמצבה זו נמצאת בירושלים, אם כך כיצד ייתכן שהיא נמכרה ביחד עם שאר חפצי העתיקות של אוסטינוב למוזאון באוסלו, כפי שטען וילנאי?

חיפשנו את הקטלוג אוסף אוסטינוב במוזאון אוסלו (Fra Palestinas Fortid, Oslo 1977), ומצאנו. מצאנו גם שווילנאי דיבר אמת, ומצבת יודן בן ר’ טרפון אכן נזכרת בו:

אם כן, התעלומה לא נפתרה. אם המצבה נמצאת באוסלו, של מי המצבה שנמצאת בירושלים? פניתי למוזאון האוניברסיטאי באוסלו. אנה סקוגספיאורד, אוצרת מהמוזאון, התייצבה לסייע לי בהתלהבות רבה (מה הפלא, מסתבר שלפני שנים רבות הגיעה ארצה והתנדבה בקיבוץ בערבה, והיא משרידי אוהדי ישראל בסביבתה).

בתחילה הצליחה האבן הירושלמית לתעתע גם באנה, עד שמצאה את הפיתרון באחד מכרכי הפרויקט המתעד את הכתובות העתיקות שנמצאו בארץ ישראל (נערך ב-2014 בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים לחוקרי אוניברסיטת קלן בגרמניה). אבן המצבה של ר’ יודן בן ר’ טרפון מוצגת ומנותחת שם, ובהערת שוליים צוין בדרך אגב שהעתק גבס שמור במכון הגרמני-פרוטסטנטי (W. Ameling and others [eds.], Corpus Inscripionum Iudeae/Palestinae, Berlin and Boston 2014, III, p. 80 ). אם כן, אבן המצבה המקורית אכן שמורה באוסלו הרחוקה, וזו שנמצאת כאן בירושלים היא ההעתק שלה.

ובכל זאת, עם כל הכבוד ליודן בן ר’ טרפון, מה ראו הגרמנים מאוגוסטה ויקטוריה צורך להעתיק דווקא את המצבה שלו? איננו יודעים להשיב על כך, אבל בכל זאת היה קשר מעניין בין מיודענו פלטון פון-אוסטינוב לקיסר ווילהלם ה-2. לקראת בואו של הקיסר לביקורו בארץ ישראל ב-1898 תרם אוסטינוב את הקרקע להקמתה של כנסיית עמנואל ב’מושבה’ ביפו. התוכנית הייתה שטקס הנחת אבן הפינה יערך בנוכחותו של הקיסר. מסתבר שלא רק ד”ר הרצל התאכזב מן ההחמצה לפגוש את הקיסר ביפו, גם הטקס הזה לא יצא לפועל והקיסר הסתפק באירוח במלון פארק במושבה, שהיה בבעלותו של אוסטינוב (המבנה בימינו: בית עמנואל, רחוב אורבך 8 תל אביב). משם, כידוע, יצא וילהלם ה-2 לירושלים (וכשעבר ליד מקווה ישראל הצליח הרצל בכל זאת להחליף אתו כמה משפטים חטופים). הביקור, שהותיר חותם היסטורי רב בדברי ימי ירושלים, השאיר בידי הגרמנים נכסים משמעותיים מאוד, ובהם גם מתחם אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים. הסבר זה אינו מיישב את השאלה, אבל מצביע על קשר מעניין בין אוסטינוב, שהחזיק במצבה העברית הקדומה, לבין קיסר גרמניה ואוגוסטה ויקטוריה.

וזכותו של יודן בן ר’ טרפון תגן עלינו.

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ?
מוזמנים להרשם לניוזלטר וכל העדכונים ישלחו אליכם ישירות למייל
דילוג לתוכן