היהודי הראשון שהתיישב בבאר שבע היה אברהם אבינו. בבאר שבע התחוללו אירועים תנ”כיים, ואף נחשפו בה ובסביבותיה ממצאים ארכאולוגיים תנ”כיים מרשימים ביותר. ובכל זאת, נדמה שהעיר שעל פתחו של המדבר
קניית שדה המכפלה והמערה שבתוכו בידי אברהם אבינו, בארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, היא המעשה הראשון המציין את קשירת הקשר בין ארץ ישראל לבין עם ישראל – זרעו של
בטרם היה ראש הממשלה, ובשנים הארוכות שבהן תרם רבות לייסוד מפעל ההתיישבות החדשה ביהודה ושומרון, נהג אריאל שרון לארח מבקרים רמי מעלה מן העולם ביישוב פדואל. הנוף שנשקף משם –
דורות רבים לפני בחירתה של ירושלים סימלה שכם את שורש הקשר הלאומי והדתי לארץ ישראל. בשכם הובטחה הארץ לראשונה לאברהם ולזרעו, בשכם התיישב יעקב אבינו בחלקת השדה שקנה במיטב כספו,
בבוקר לח בשנת תרל”ח עלו יואל משה סולומון, יהודה ראב וחבריהם על אדמת הביצות הממאירות של אומלבס. הציפורים לא שרו, אבל יתושי האנופלס הקטלניים זמזמו היטב. הירושלמים העקשנים נאחזו באדמה
אבות אבותינו, בני ישראל שיצאו ממצרים, חדרו אל ארץ כנען ממזרח – מערבות מואב אל ירדן יריחו, ומשם אל פנים הארץ. באותה שעה ממש חדרו אל אותה ארץ עצמה פולשים
חיפה כלל לא הייתה מאז מעולם עיר נמל גדולה ומרכזית. חיפה גם לא זכתה להיות אחת מערי הקודש בארץ ישראל, וכמעט לא נכרכו בה מסורות קדושה מיוחדות. ובכל זאת, יישוב
תקופת הזוהר של קהילת צפת במאה ה-16 היא פרק היסטורי ייחודי ומרתק. כאשר החלה פריחתה, לא היו בה יתרונות אקלימיים, גיאוגרפיים או כלכליים יוצאי דופן. גם עברה הרחוק לא היה
מאז המרידות הגדולות נגד הרומאים הלכה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל והידלדלה. הידלדלה – אבל לא נכחדה. אמנם במשך כל התקופות, גם בתקופות המבחן הקשות ביותר, לא פסקה השיבה היהודית לארץ.
בין הרי הגליל העליון ונקיקי הנחלים החבויים בחורש הים תיכוני הילכו לפני מאות שנים אנשים מוזרים למראה, יחפים ולבושי בליות, שקועים בתפילות, ומחשבותיהם שרויות אי שם ברקיעים עליונים. אלו הם
