גיליון 278, חשוון תשפ”ו מנזר המצלבה הוא מבנה אבן מגושם ומבוצר, הבולט בלב העמק הירוק המפריד בין קריית הלאום לשכונות לב העיר. לפי המסורת הנוצרית, מן העמק הזה נלקחו העצים
גיליון 277, חשוון תשפ”ו לפני שנים אחדות פרסמתי מחקר מקיף על הניסיון הכושל להקמתה של שכונה יהודית ממזרח לירושלים, באדמות לאבו דיס, בתקופת המנדט הבריטי. קישור למאמר: https://eyaldavidson.co.il/wp-content/uploads/2022/07/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%93%D7%99%D7%A1.pdf את המאמר
גיליון 273, תשרי תשפ”ו כל אחד מכיר את רחוב החבצלת ורחוב הנביאים בירושלים, אבל מי יודע איך נקראת הכיכר בצומת הרחובות הללו? לטובת מי ששכח, הציבה העירייה שלט: כיכר אפרים
גיליון 256, אייר תשפ”ה במרחק פסיעות אחדות מרחוב בצלאל הסואן, בסמטה המסתעפת מרחוב הנצי”ב, מסתתרת שכונה שקטה וזעירה – שורה ארוכה של 18 יחידות דיור קטנות חד-קומתיות, דלות למראה וחסרות
גיליון 249, שבט תשפ”ה הרחוב היורד מתחנת הדלק פז ברחוב המלך דוד לשכונת ימין משה נקרא על שם אמיל בוטה. מי היה האיש הבוטה, ולמה זכה לרחוב על שמו במיקום
גיליון 223, תמוז תשפ”ד בח’ בתמוז ימלאו 100 שנים להנחת אבן הפינה לנווה יעקב. נווה יעקב כיום היא שכונה גדולה בצפון ירושלים, אבל שמה מנציח מושבה עברית שנוסדה בקיץ 1924,
גיליון 206, אדר א’ תשפ”ד בעת ששהה ביפן, בינואר 1923, קיבל פרופ’ אלברט איינשטיין מברק מהאקדמיה השוודית למדעים שהודיעה לו על זכייתו בפרס נובל לפיזיקה. הידיעה שִׂמְחה אותו, אבל לא
גיליון 204, אדר א’ תשפ”ד כאשר נוסדה שכונת רחובות בירושלים בשנת 1894 היא הייתה שונה ומשונה מחברותיה. בתי השכונה היו גדולים ומרווחים, וביניהם רחובות ישרים ורחבים עם שדרות עצים לאורכם.
גיליון 184, אלול תשפ”ג בשבוע שעבר הכרנו את דמותו הססגונית של נתן בן ציון חבקין, איש הציונות, הצמחונות והאספרנטו, שעלה לירושלים בראשית תקופת המנדט (לצפיה בניוזלטר הקודם). כעת נמשיך לצעוד
גיליון 183, אלול תשפ”ג מחקר זה פורסם לראשונה (בגרסה מצומצמת) בבלוג עונ”ש בעריכת פרופ’ דוד אסף, ב-18.8.23 סיפר הסופר חיים באר: “מעבר לכתפו הבחנתי בישיש נמוך קומה העושה דרכו
