בית התווים
גיליון 247, שבט תשפ”ה בפינת הרחובות כ”ט בנובמבר ובוסתנאי שוכן בית התווים – אחד מבתיה המיוחדים והלא-מוכרים של שכונת קטמון. אבל לפני שנספר את סיפורו – רקע היסטורי בשישים שניות:
פברואר 6, 2025
גיליון 247, שבט תשפ”ה בפינת הרחובות כ”ט בנובמבר ובוסתנאי שוכן בית התווים – אחד מבתיה המיוחדים והלא-מוכרים של שכונת קטמון. אבל לפני שנספר את סיפורו – רקע היסטורי בשישים שניות:
גיליון 246, שבט תשפ”ה בשבוע שעבר העמקנו במנהג שנפוץ בין העולים לרגל לירושלים למן ימי הביניים, לחרוט או לצבוע את שמותיהם באבני הכתלים של הר הבית. אלא שעיון נוסף מגלה
גיליון 244, טבת תשפ”ה ברחוב כורש 4 נמצאת חנות עם חזות מיושנת משהו, הנושאת את השם ‘שרלוט’. בחלון הראווה מוצגים כלי קרמיקה וחפצי חן. חלון הראווה הזה הוא גם חלון
גיליון 242, טבת תשפ”ה “ללא היסוס פסעתי לעבר החנות פנימה, כובש בדוחק את התרגשותי. דממה עמדה בה ואפלולית כבבית גנזים. צינה רחשה. מדפים עמוסים ספרים עד לתקרה. אדם לא עמד
גיליון 241, כסלו תשפ”ה מי לא מכיר את ‘הבה נגילה’? עד חורף שנת 1991 לא ידעתי קור אמיתי מהו. נשלחנו אז לברית המועצות מטעם הסוכנות היהודית ובני עקיבא, כדי לחבר
גיליון 240, כסלו תשפ”ה בצהרי שבת פרשת תצוה, ט’ באדר תש”ז, ה-1 במרץ 1947, נסעו שני כלי רכב, טנדר ומונית, לאורך רחוב קינג ג’ורג’, ובתוכם לוחמי אצ”ל מחופשים לבריטים. היעד
גיליון 235, חשוון תשפ”ה ב־1882 החליט ר’ ברוך מנדלבוים, חסיד קרלין, לעזוב את משׂרת הרבנות שהחזיק בה בעיר טוּרוֹב (כיום בבֶּלָרוּס), ולעלות לירושלים. אחד מבניו – שמחה, אז בן 13
גיליון 234, תשרי תשפ”ה ברל כצנלסון היה ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי והוגה הדעות של הציונות הסוציאליסטית. הוא עלה מרוסיה ארצה בשנת 1909, עם עולי
גיליון 233, אלול תשפ”ד בשנת תר”ז (1847) נוסדה בחצר האשכנזים שברובע היהודי חברת ‘אור תורה מִשְׁמוֹרים’. ‘חברה’ או ‘חבורה’, במושגי אותם ימים, היא התארגנות למטרות ציבוריות – בדרך כלל חסד,
גיליון 232, אלול תשפ”ד רבים עוברים מתחת לקמרון ברחוב דוד פינת רחוב הנוצרים, בדרכם משער יפו לכותל המערבי. מי מהם יודע שבמבנה בן שלוש הקומות שמעל הקמרון פעל לפני מאה
