“וממה נתפרנס”? שאל יהושע בן ה-15 את אביו, בשעה שכרך בחבלים ארוכים את החבילה האחרונה של כלי הבית. “ירושלים היא עיר האלוקים, ואלוקים הוא המפרנס את בניו”, ענה האב. “אם
אם יש בכוחו של שיר לגעת במיתרי הנפש ולהרעיד אותם, ‘בלדה לחובש’ בקולו הדרמטי של יהורם גאון הוא אחד מן השירים הללו: https://www.youtube.com/watch?v=ysjrd64paKU הם התקדמו לאט. הכול היה רגוע.מנגד הנהר
השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים בשלהי התקופה העות’מאנית נבנו על פי רוב לאורכו של רחוב יפו, שהיה הדרך הראשית שפנתה מירושלים מערבה, אל עיר הנמל יפו.
אבינעם ילין נולד בירושלים בשנת 1900 למשפחה ירושלמית ותיקה ומוכרת. אביו היה דוד ילין, מייסד הסמינר העברי למורים, וסבו היה יהושע ילין, אחד משבעת מייסדי שכונת נחלת שבעה. אמו איטה
“שלום איל”, נשמע קול מחוספס ונחוש מעברו השני של הקו, “זה יורם זמוש. אני לוקח את המשפחה שלי בחנוכה לסיור בירושלים. תוכל להדריך אותנו”? “בשמחה”, עניתי לאחר התעשתות מהירה, “אבל
ליד רחבת הכניסה להר הרצל, בקצה גן האומות, מוצב ‘פסל המנורה’. המנורה עשויה מנירוסטה והיא גדולה ומרהיבה – 6 מטרים גובהה ו-3.5 מטרים בסיסה. המנורה הוצבה בשנת 1993, והאמן שייצר
אבן הנצחה צנועה של קק”ל מוצבת בחורשת אורנים לצד הכביש בין תחנת הרכבת מלחה לעין יעל. האבן מנציחה את זכרו של שמעון סמרגד, ואת הסיבה להצבתה: “כאן בגבעה ממול נפל
ריכרד וגנר היה מגדולי המלחינים ומסמלי התרבות הגרמנית ה’נאורה’ של המאה ה-19. יצירותיו בתחום האופרה נחשבות לאבני ייסוד במוסיקה הקלאסית ולפסגת פאר אמנות התווים, בזכות הרעיונות החדשים שהחדיר בתחום ההרמוניה
כשסללו הבריטים את קטע הרחוב המחבר בין רחוב יפו לרחובות ממילא, סיינט לואיס (לימים רחוב שלמה המלך) וג’וליאן (לימים רחוב דוד המלך), הם התכוונו לחבר בין מוקדי המסחר הצומחים במהירות
המשתתפים הרבים שהצטופפו במעלה רחוב יפו, ביום 9.12.1924 בשלוש וחצי אחר הצהריים, היו נרגשים. הם הבינו שהרחוב שייחנך בטקס החגיגי, לא רק יחבר את שכונת רחביה וסביבותיה עם מרכז העיר
