בשבוע שעבר ניסינו כאן את הסגולה הבדוקה של נישואי היתומים בבית הקברות בבני ברק. ובכן, אם נודה על האמת, הסגולה לא הוכיחה את עצמה ומגפת הקורונה לא נעצרה, במיוחד בבני
מוצא הוא אחד היישובים העתיקים והמיושבים ביותר במרחב הכפרי של ירושלים. התל העתיק משתרע על שלוחה ממערב לנחל שורק, בשיפולי מבשרת ציון של ימינו, ובחפירות הארכאולוגיות שנערכו בו מאז שלהי
בתקופת המנדט הבריטי החלו חסידי גוּּר להתיישב בירושלים, ובשנת 1925 ייסדו את ישיבת ‘שפת אמת’ ברחוב יהוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה. באותה עת היה מרכזה של החסידות בעיירה גור (גוֹרָה
בחודש מרץ 1908 התחוללה מהפכה היסטורית, בעיר שיודעת דבר או שניים על מהפכות היסטוריות: מכונית, מכונית עם מנוע, שני פנסים וארבעה גלגלים, הופיעה בשערי העיר. מבשרי המהפכה היו צ’ארלס גילדן,
במרכז תפילת מוסף של יום הכיפורים עומד סדר עבודת הכהן הגדול, תפילה שהיא מעין תחליף לאירוע ההמוני והמרגש שהיה בבית המקדש. שיאו של האירוע הגיע עם כניסת הכהן הגדול לקודש
אתם מכירים את בית הכנסת בית יעקב ברובע היהודי? כמובן, זהו בית הכנסת שנקרא על שם הברון יעקב ג’יימס דה-רוטשילד, ‘הנדיב הידוע’. כל אחד מכיר אותו, זהו בית הכנסת הבולט
הדפוס היה אחד מענפי התעסוקה שבישרו את הקִדמה בירושלים במאה ה-19. החלוץ בתחום זה היה ישראל בָּ”ק, מראשי עדת החסידים בעיר, בן למשפחת מדפיסים יהודים מבֶּרְדיצֶ’ב שבאוקראינה. ב־1831 עלה עם
בבית פרומין – ברחוב המלך ג’ורג’, פינת הרחובות שץ ובארי – הולך ונבנה בימים אלה מוזאון הכנסת. בבניין זה שכנה כנסת ישראל בשנים 1966-1949, ומכאן עברה למשכנה המוכר בימינו, אבל
כיצד זה לשכונה שהוקמה בידי קהילת האשכנזים הפְּרוּשים ובעבורה לפני כתשעים שנה, הצליח ‘להסתנן’ בית כנסת חסידי, אשר אינו תואם את שאיפותיהם של מקימי השכונה במקור, ולא זו בלבד אלא
על קיר הבית בפינת הרחובות המלאך והנבל, במערב הרובע היהודי, קבוע לוח זכרון מעניין: (צילום: אלעד זגמן) בראשית המאה ה-17 פקד את ירושלים גל עלייה משמעותי של יהודים, רבים מהם
