זלדה הייתה משוררת בדור התקומה, מן הבולטות והמוכשרות במשוררות הישראליות. רוב ימיה חיה בירושלים, מאז עלייתה ארצה עם משפחתה בשנת 1925, כשהייתה בת 11, ולסירוגין עד יום מותה בשנת 1984.
בשנת 1874 נוסדה בסְלוֹבּוֹדְקָה – פרבר של העיר קוֹבְנָה שברוסיה (כיום בליטא) – ישיבת כנסת ישראל. מייסד הישיבה, ר’ נתן צבי פינקל – ‘הסבא מסלובודקה’ – הועיד את הישיבה לחינוך
השבוע פורסמה בכלי התקשורת תמונתו של רימון יד, שהתגלה בתוך בור בגן סאקר, במהלך עבודות לשדרוג הגן. לאחר ששללו הארכאולוגים את האפשרות שמדובר במזכרת מחגיגות אוהדי בית”ר ירושלים, הם קבעו
בתקופת המנדט הבריטי החלו חסידי גוּּר להתיישב בירושלים, ובשנת 1925 ייסדו את ישיבת ‘שפת אמת’ ברחוב יהוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה. באותה עת היה מרכזה של החסידות בעיירה גור (גוֹרָה
בחודש מרץ 1908 התחוללה מהפכה היסטורית, בעיר שיודעת דבר או שניים על מהפכות היסטוריות: מכונית, מכונית עם מנוע, שני פנסים וארבעה גלגלים, הופיעה בשערי העיר. מבשרי המהפכה היו צ’ארלס גילדן,
זלדה הייתה משוררת בדור התקומה, מן הבולטות והמוכשרות במשוררות הישראליות. רוב ימיה חיה בירושלים, מאז עלייתה ארצה עם משפחתה בשנת 1925, כשהייתה בת 11, ולסירוגין עד יום מותה בשנת 1984.
הדפוס היה אחד מענפי התעסוקה שבישרו את הקִדמה בירושלים במאה ה-19. החלוץ בתחום זה היה ישראל בָּ”ק, מראשי עדת החסידים בעיר, בן למשפחת מדפיסים יהודים מבֶּרְדיצֶ’ב שבאוקראינה. ב־1831 עלה עם
בבית פרומין – ברחוב המלך ג’ורג’, פינת הרחובות שץ ובארי – הולך ונבנה בימים אלה מוזאון הכנסת. בבניין זה שכנה כנסת ישראל בשנים 1966-1949, ומכאן עברה למשכנה המוכר בימינו, אבל
בשנת 1875 נוסדה השכונה השמינית מחוץ לחומות העיר העתיקה, באזור שהיה מרוחק מן השכונות היהודיות הקודמות, מצפון לשער שכם. מייסדי השכונה היו חסידים, שכנראה עקבו בהשתאות אחר עמיתיהם ה’מתנגדים’, שפעלו
כיצד זה לשכונה שהוקמה בידי קהילת האשכנזים הפְּרוּשים ובעבורה לפני כתשעים שנה, הצליח ‘להסתנן’ בית כנסת חסידי, אשר אינו תואם את שאיפותיהם של מקימי השכונה במקור, ולא זו בלבד אלא
