גיליון 211, ניסן תשפ”ד ‘מעונות האלף’ (או ‘שיכוני האלף’) היה פעם מושג מוכר מאוד לירושלמים, או לפחות לסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הייתה זו שכונה זעירה של 35 בתים טרומיים קטנים
גיליון 192, כסלו תשפ”ד בשבוע שעבר סיפרנו כאן את סיפור גבורתו ונפילתו של יענקל גולדברגר, נהג האוטובוס של נווה יעקב ועטרות בימי מלחמת השחרור. תזכורת: https://eyaldavidson.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%94%d7%94%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%95%d7%95/ תגובות רבות הגיעו אליי,
גיליון 174, תמוז תשפ”ד בתקופת המנדט הבריטי (1948-1917) התפתח לאורכו של רחוב ממילא – על מרחב התפר שבין העיר העתיקה לעיר החדשה – מרכז מסחרי. בתי עסק, משרדים ומגורים נבנו
גיליון 170, יום ירושלים, אייר תשפ”ג ב־14 במאי – ה’ באייר תש”ח – השלימו הבריטים את פינוי כוחותיהם, ובו ביום הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. ההתרגשות והשמחה
שבת פרשת בחוקותי, כ’ באייר תש”ח (29.5.1948), 7:00 בבוקר. תפילת שחרית בבית הכנסת בית יעקב (ה’שטיבלאך’) בשכונת בית ישראל. זה עומד במקומו בעיניים עצומות, זה מתנדנד בדביקות בשפתיים לוחשות, זה
לפני כמה שבועות ביקשנו את עזרתכם, הקוראים היקרים, בזיהוי מבנה בולט שניצב במזרח הרובע היהודי. https://eyaldavidson.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%91%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%95%d7%9c/ לשמחתי, חכמת ההמונים שוב הוכיחה את עצמה ואני סבור שהחידה נפתרה, בעיקר בזכותו של
סבל רב ידעה רחל אמנו בחייה. בֵּיתה היה מלא צחוק ומשחקי ילדים, אך הם לא היו שלה. את אהובהּ היא נאלצה לחלוק עם אחותה. היא הסכימה לצאת למסע הארוך לארץ
קלישאה ישנה נאנחת על כך שטחנות הצדק טוחנות לאט. בירושלים, עיר שבלאו הכי לא ממהרת לשום מקום, נעשה צדק קטן עם מאיר טוביאנסקי 74 שנה לאחר מותו הנורא. ביום רביעי
אם יש בכוחו של שיר לגעת במיתרי הנפש ולהרעיד אותם, ‘בלדה לחובש’ בקולו הדרמטי של יהורם גאון הוא אחד מן השירים הללו: https://www.youtube.com/watch?v=ysjrd64paKU הם התקדמו לאט. הכול היה רגוע.מנגד הנהר
למרגלות בית המשפט העליון, בצומת הרחובות רבין ורוטשילד, ניצב עמוד אבן גדול, 15 מטרים גובהו. זוהי אנדרטת הזיכרון למגני ירושלים במלחמת השחרור, תש”ח – או בשמה הרשמי ‘יד הזיכרון למגני
