בתי כנסת, תורה וחינוך יהודי בירושלים

גיליון 169, אייר תשפ”ג ברבע האחרון של המאה ה-19 החלו לצוץ שכונות חדשות במערב גוש ‘הנחלאות’. אחדות מהן התאפיינו בעולים חדשים מארצות המצוקה, ביניהם עולי פרס שנמלטו מהרדיפות והמגבלות שהוטלו

גיליון 159, אדר תשפ”ג רמב”ן – רבי משה בן נחמן – היה מגדולי החכמים בספרד במאה ה-13: פוסק, מקובל ופרשן התורה והתלמוד. מכוח מעמדו התורני הבכיר, נקרא על ידי המלך

גיליון 157, שבט תשפ”ג “זו ירושלים של רב שלום תהילימזייגער,ושל למד-וָוְניק כמו רב זונדל הצדיק,של נגר בעיר העתיקה, שמואל-לייזר,של ‘פורים אליגרה’ ומשלוח ‘פורימדיקס’” זהו הבית הראשון בשירו של דן אלמגור

גיליון 153, טבת תשפ”ג בתוככי מוזאון חצר היישוב הישן בירושלים, ברחוב אור החיים 6 ברובע היהודי, יש חדר שהמסורת הירושלמית מצביעה עליו בגאווה: כאן נולד ב-1534 יצחק לוריא אשכנזי –

גיליון 152, טבת תשפ”ג “וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה” (שמואל א כה, א). המסורת היהודית מזהה את קבר שמואל בראש ההר הגבוה שמצפון-מערב לירושלים, הידוע

סליחות ב’נחלאות’ הן כבר מזמן מותג תיירותי, והסמטאות הצרות גדושות בשעות הבוקר ההזויות במדריכים מרוטים, המנסים לגרור אחריהם מטיילים מותשים מבית כנסת לבית כנסת. אחד מבתי הכנסת המסקרנים ב’נחלאות’ –

מאז אמצע המאה ה-19 התחולל בחברה האשכנזית שבין החומות תהליך מהיר של התפצלות ל’כוללים’ – מסגרות חברתיות-כלכליות לבעלי זהות עדתית משותפת, שנועדו לספק את צרכי חבריהן – הציבוריים והפרטיים. כולל

ברובע היהודי שלפני חורבנו היו עשרות בתי כנסת, אחדים מהם היו מרכזיים וגדולים. לאחר השיבה אל העיר העתיקה במלחמת ששת הימים זכו כמה מהם להנצחה ואפילו לשיקום, אבל היו כאלה