מחשבת ירושלים: הגות ומסורות על אתרים

גיליון 213, ניסן תשפ”ד מסופר בגמרא: “תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב, ושמר לי על הפתח (והמתין לי)

גיליון 197, טבת תשפ”ד ב-10.2.1949 אימצה עיריית ירושלים החצויה את האריה כסמל בירתה של מלכות ישראל המתחדשת. הייתה זו ‘תפאורה’ ראויה להכרזתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בשלהי אותה

גיליון 195, עשרה בטבת תשפ”ד על מה נקבע צום בעשרה בטבת? התשובה לכאורה פשוטה ומוכרת: זהו תאריך תחילת המצור הבבלי על ירושלים (בשנת 588 לפסה”נ), שהסתיים בחורבנה כעבור כשנתיים: “וַיְהִי

גיליון 167, אייר תשפ”ג הטור פורסם לראשונה בעיתון מקור ראשון, במדור “דף הבית” בעריכת ארנון סגל, 31.3.2023 חכמינו סיפרו, שארבעים שנה לפני החורבן “גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות” (בבלי, עבודה

גיליון 164, ניסן תשפ”ג “שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. וְחַג

גיליון 162, אדר תשפ”ג מול שער שכם, לצד תחנת האוטובוסים המרכזית ברחוב סולטן סולימן, סמוך למצוק סלע שהנוצרים הפרוטסטנטים מכנים ‘גבעת הגולגותא’, נמצא מסגד. מאחורי המסגד מסתתרת מערה גבוהה, המשמשת

גיליון 158, שבט תשפ”ג עם המלכתו של דוד על ישראל, הוא מבצע פעולה משמעותית לקביעת המקדש בבירת הממלכה ירושלים: העלאת ארון הברית מבית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי לירושלים. “ויָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד

גיליון 152, טבת תשפ”ג “וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה” (שמואל א כה, א). המסורת היהודית מזהה את קבר שמואל בראש ההר הגבוה שמצפון-מערב לירושלים, הידוע

סבל רב ידעה רחל אמנו בחייה. בֵּיתה היה מלא צחוק ומשחקי ילדים, אך הם לא היו שלה. את אהובהּ היא נאלצה לחלוק עם אחותה. היא הסכימה לצאת למסע הארוך לארץ

מעשה בשני אחים שקיבלו בירושה שדה חיטה במרומי גבעה. הם זרעו, עיבדו, ניכשו וקצרו את השדה יחדיו, באהבה ובאחווה. לימים נישא אחד האחים והם החליטו לחלק ביניהם את השטח שווה