מחשבת ירושלים: הגות ומסורות על אתרים

גיליון 231, אלול תשפ”ד “וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ… וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד… וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד” (שמואל ב ה,

גיליון 220, סיוון תשפ”ד לאחרונה עסקנו בידיעות על מעיין מים חיים מסתורי שנובע בהר הבית, ונקשר בבית המרחץ חמאם א-שיפא הסמוך לכותל המערבי. סוד המעיין הנעלם: פרק ב’ – מהו

גיליון 219, סיוון תשפ”ד בשבוע שעבר ניסינו להבין את משמעות הביטוי המקראי “גיחון העליון”, ובחנו את הניסיון לזהותו עם בית המרחץ העות’מאני חמאם א-שיפא. סוד המעיין הנעלם: פרק א’ –

גיליון 218, סיוון תשפ”ד רשימה זו פורסמה לראשונה בבלוג עונג שבת (עונ”ש) בעריכת פרופ’ דוד אסף, ב-31.5.24, והיא הרחבה של מאמר שפורסם בכתב העת עתמול, 184, תשס”ו.   היכן נובע

גיליון 213, ניסן תשפ”ד מסופר בגמרא: “תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב, ושמר לי על הפתח (והמתין לי)

גיליון 197, טבת תשפ”ד ב-10.2.1949 אימצה עיריית ירושלים החצויה את האריה כסמל בירתה של מלכות ישראל המתחדשת. הייתה זו ‘תפאורה’ ראויה להכרזתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בשלהי אותה

גיליון 195, עשרה בטבת תשפ”ד על מה נקבע צום בעשרה בטבת? התשובה לכאורה פשוטה ומוכרת: זהו תאריך תחילת המצור הבבלי על ירושלים (בשנת 588 לפסה”נ), שהסתיים בחורבנה כעבור כשנתיים: “וַיְהִי

גיליון 167, אייר תשפ”ג הטור פורסם לראשונה בעיתון מקור ראשון, במדור “דף הבית” בעריכת ארנון סגל, 31.3.2023 חכמינו סיפרו, שארבעים שנה לפני החורבן “גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות” (בבלי, עבודה

גיליון 164, ניסן תשפ”ג “שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. וְחַג

גיליון 162, אדר תשפ”ג מול שער שכם, לצד תחנת האוטובוסים המרכזית ברחוב סולטן סולימן, סמוך למצוק סלע שהנוצרים הפרוטסטנטים מכנים ‘גבעת הגולגותא’, נמצא מסגד. מאחורי המסגד מסתתרת מערה גבוהה, המשמשת