מחשבת ירושלים: הגות ומסורות על אתרים

גיליון 274, תשרי תשפ”ד אחת המצוות המרכזיות בחג הסוכות היא השמחה: “חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה

גיליון 268, תמוז תשפ”ה “יְרוּשָׁלַ͏ִם הָרִים סָבִיב לָהּ” (תהילים קכה, ב), אבל יש הר אחד שבולט ונוכח בנופה של העיר יותר מכל ההרים שסובבים לה. בתקופת הבית הראשון די היה

גיליון 266, תמוז תשפ”ה לפני כארבע שנים פרסמתי כאן כתבה על נבי עכאשה – מבנה מוסלמי ממלוכי מרשים לצד מסגד, בגן ציבורי ליד רחוב שטראוס: נבי עכאשה: סוד מקום מושבו

גיליון 260, סיוון תשפ”ה “וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה” (שמות ג, א). היכן הוא הר סיני

גיליון 259, אייר תשפ”ה דוד המלך לא זכה לבנות את בית המקדש, אבל הוא זכה להעביר לשלמה בנו תוכניות מדויקות לביצוע המשימה: “וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת

גיליון 254, ניסן תשפ”ה ב-31 במארס 1492 חתמו פרדיננד ואיזבלה מלכי ספרד על צו גירוש ליהודי קסטיליה ואָרָגוֹן, כש-31 ביולי (תשעה באב רנ”ב) נקבע כתאריך יעד סופי לביצוע. המסך ירד

גיליון 251, אדר תשפ”ה על פי המסורת, ז’ באדר הוא יום לידתו ופטירתו של משה רבנו (בבלי, קידושין לח ע”א). משה הוציא את בני ישראל ממצרים והנהיג אותם במסע המדבר,

גיליון 245, טבת תשפ”ה בנימין מטודלה יצא מביתו בסביבות שנת 1165, לטְרֶק שלא היה מבייש אף תרמילאי בימינו: מסרגוסה שבספרד הוא יצא לדרום צרפת, ובנתיבי הים והיבשה המשיך לרומא, לקונסטנטינופול

גיליון 243, עשרה בטבת תשפ”ה בשנת 597 לפסה”נ הופיע הצבא הבבלי בשערי ירושלים. יהויקים מלך יהודה נתפס והובל בבלה בנחושתיים (דברי הימים ב לו, ה-ו). את מקומו על כס המלוכה