מחשבת ירושלים: הגות ומסורות על אתרים

שער אבלי ציון

גיליון 235, חשוון תשפ”ה בכ”ג באלול נפרד מעמנו אבי מורי, יהודה דודסון, והלך לעולמו כשהוא משאיר אחריו משפחה ענֵפה ומפוארת ומורשת של ערכי אהבת העם, הארץ, המדינה והתורה. כבן דור

להמשך המאמר »

היכן חיבר דוד את מזמורי תהילים?

גיליון 231, אלול תשפ”ד “וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ… וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד… וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד” (שמואל ב ה,

להמשך המאמר »

חורבת היונה

גיליון 213, ניסן תשפ”ד מסופר בגמרא: “תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב, ושמר לי על הפתח (והמתין לי)

להמשך המאמר »

עיר של אריות

גיליון 197, טבת תשפ”ד ב-10.2.1949 אימצה עיריית ירושלים החצויה את האריה כסמל בירתה של מלכות ישראל המתחדשת. הייתה זו ‘תפאורה’ ראויה להכרזתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בשלהי אותה

להמשך המאמר »

“יֶרַח טֵבֵת מְאֹד לָקִיתִי בּוֹ”: עשרה בטבת לאור הפיוט אֶזְכְּרָה מָצוֹק

גיליון 195, עשרה בטבת תשפ”ד על מה נקבע צום בעשרה בטבת? התשובה לכאורה פשוטה ומוכרת: זהו תאריך תחילת המצור הבבלי על ירושלים (בשנת 588 לפסה”נ), שהסתיים בחורבנה כעבור כשנתיים: “וַיְהִי

להמשך המאמר »

“כדרך שבא לִרְאוֹת כך בא לֵירָאוֹת”: עיון במצוות העלייה לרגל

גיליון 164, ניסן תשפ”ג “שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. וְחַג

להמשך המאמר »

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ?
מוזמנים להרשם לניוזלטר וכל העדכונים ישלחו אליכם ישירות למייל
דילוג לתוכן