גיליון 227, אב תשפ”ד כחמשת אלפים איש הצטופפו בתחנת הרכבת בירושלים בבוקר יום חמישי, ב’ באב תרפ”ט (8.8.1929), בשיאו של חום הקיץ הירושלמי. בין הבאים היו כמה וכמה פנים רבניות
גיליון 226, תמוז תשפ”ד כמה פעמים בשנה האחרונה נדהמנו לגלות שארגונים ומדינות המתהדרים בנאורות, בצדק ובליברליזם מתגלים ברגע האמת באהדתם לארגוני טרור רצחניים, למשטרים אפלים ולאנטישמיות? לו היינו למדים מההיסטוריה
הובלת חלב מפוסטר בארגז קרח. מקור התמונה: לא ידוע; באדיבות קובי הורביץ. גיליון 224, תמוז תשפ”ד הֶנְרִיֶיטָה סֹאלְד, פעילה ציונית אמריקנית, ביקרה ב-1910 בארץ ישראל ונחרדה מתנאי התברואה הירודים.
גיליון 223, תמוז תשפ”ד בח’ בתמוז ימלאו 100 שנים להנחת אבן הפינה לנווה יעקב. נווה יעקב כיום היא שכונה גדולה בצפון ירושלים, אבל שמה מנציח מושבה עברית שנוסדה בקיץ 1924,
גיליון 222, סיוון תשפ”ד עוג מלך הבשן, אחרון הרפאים, נח על משכבו, כנראה, בעירו רבת עמון (דברים ג, יא). לפי אגדת חז”ל, כה ענק היה עוג, עד שקרסולו התנשא לגובה
גיליון 221, סיוון תשפ”ד יום אחד, בשנת 1930, התייצב חייל בריטי בן 21 בלשכתו של מפקד משטרת המנדט הבריטי ביפו. הוא עמד זקוף ומתוח והצהיר על נאמנותו ללא סייג לממשלת
גיליון 215, אייר תשפ”ד ר’ יחיא צארום ור’ יוסף עראקי – שניים מרבניה הבולטים של צנעא בזמנם – היו בין היהודים הנרגשים שהצטופפו על המזח בנמל אלחוּדַיידַה שבתימן, בחודש חשוון
גיליון 214, אייר תשפ”ד את המכתב ההיסטורי הבא קיבלתי מידידתי, מורת הדרך המצוינת נעמה קמפניינו אבן ארי: המכתב, שנכתב באיטלקית, נשלח ממִלְכָּה קאסוטו לאחותה חולדה קמפניינו, סבתה של נעמה. מלכה
גיליון 210, אדר ב’ תשפ”ד בימינו, ‘מושב זקנים’ הוא לא כתובת להתהדר בה. הייתם כנראה מעדיפים לבלות את שנות שֵׂיבתכם ב’בית אבות’, ב’נווה הורים’, ב’בית גיל הזהב’, או ב’כפר’ פסטורלי
גיליון 209, אדר ב’ תשפ”ד קצת קשה לזכור, אבל עד לפני כמאה שנה שררו יחסי שכנות סבירים – ולפעמים אפילו טובים – בין יהודים לערבים בירושלים. את הסיפור הבא סח
