ירושלים בעת החדשה (עד 1948)

גיליון 242, טבת תשפ”ה “ללא היסוס פסעתי לעבר החנות פנימה, כובש בדוחק את התרגשותי. דממה עמדה בה ואפלולית כבבית גנזים. צינה רחשה. מדפים עמוסים ספרים עד לתקרה. אדם לא עמד

גיליון 241, כסלו תשפ”ה מי לא מכיר את ‘הבה נגילה’? עד חורף שנת 1991 לא ידעתי קור אמיתי מהו. נשלחנו אז לברית המועצות מטעם הסוכנות היהודית ובני עקיבא, כדי לחבר

גיליון 235, חשוון תשפ”ה ב־1882 החליט ר’ ברוך מנדלבוים, חסיד קרלין, לעזוב את משׂרת הרבנות שהחזיק בה בעיר טוּרוֹב (כיום בבֶּלָרוּס), ולעלות לירושלים. אחד מבניו – שמחה, אז בן 13

גיליון 234, תשרי תשפ”ה ברל כצנלסון היה ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי והוגה הדעות של הציונות הסוציאליסטית. הוא עלה מרוסיה ארצה בשנת 1909, עם עולי

גיליון 232, אלול תשפ”ד רבים עוברים מתחת לקמרון ברחוב דוד פינת רחוב הנוצרים, בדרכם משער יפו לכותל המערבי. מי מהם יודע שבמבנה בן שלוש הקומות שמעל הקמרון פעל לפני מאה

גיליון 229, אב תשפ”ד בט”ו באב תרפ”ו (26 ביולי 1926) נולד מאיר נקר בשכונת בית ישראל בירושלים. שנתיים קודם לכן עלו הוריו, כדורי ומסעודה, מעירק, וחיו חיי תורה ועבודה מתוך

גיליון 228, אב תשפ”ד יחזקאל יהודה נולד בבגדד שבבבל (כיום עיראק) ב־1780, והתפרסם כאחד מגדולי הסוחרים העשירים במזרח. ב־1835 השתקע בכָלְכּוּתה שבהודו לרגל עסקיו, ומשם הרבה לתרום למוסדות שונים, אחד

גיליון 227, אב תשפ”ד כחמשת אלפים איש הצטופפו בתחנת הרכבת בירושלים בבוקר יום חמישי, ב’ באב תרפ”ט (8.8.1929), בשיאו של חום הקיץ הירושלמי. בין הבאים היו כמה וכמה פנים רבניות