
חורשת הירח
גיליון 290, שבט תשפ”ו בתווך שבין שכונות היוקרה של מרכז העיר, סמוך לתיאטרון ירושלים, מסתתרת אחת מפינות החמד והשקט של ירושלים: שריד של חורשת עצי אורן, שהירושלמים העניקו לו את

גיליון 290, שבט תשפ”ו בתווך שבין שכונות היוקרה של מרכז העיר, סמוך לתיאטרון ירושלים, מסתתרת אחת מפינות החמד והשקט של ירושלים: שריד של חורשת עצי אורן, שהירושלמים העניקו לו את

גיליון 289, שבט תשפ”ו את ההיכרות הראשונה שלנו עם הסוחר ופעיל הציבור הירושלמי יוסף לוי חגיז עשינו כאן: יוסף לוי חגיז: קווים לדמותו של תלמיד חכם, פעיל ציבורי, פוליטיקאי, סוחר,

גיליון 286, טבת תשפ”ו יצחק חגיז היה חסיד חב”ד, שעלה לירושלים בראשית שנות התשעים של המאה ה-19 מוויטבסק שברוסיה (בימינו בבלארוס). את ביתו הוא קבע בשכונת ימין משה, שנוסדה זה

גיליון 285, טבת תשפ”ו בנאומו בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ב-1 באפריל 1925, הכריז הלורד בלפור: “בשנים האחרונות נודעו שלוש שיטות המתייחסות כולן למקצועות שונים של המדע, שיטות שמשכו

גיליון 283, כסלו תשפ”ו תנועת החסידות נולדה במזרח אירופה במחצית הראשונה של המאה ה-18. מייסדה, רבי ישראל ‘בעל שם טוב’ (הבֶּעְשְ”ט), התגעגע וכסף אל הארץ, וייחל לבואו של המשיח לירושלים.

גיליון 281, כסלו תשפ”ו ברחוב מירון – בין השכונות הירושלמיות הגדולות גאולה ומקור וברוך – נבלעה שכונה זעירה, שמסתירה פרק היסטורי חשוב ומעניין בתולדות העיר החדשה: שכונת פליטי רוסיה. מי

גיליון 279, חשוון תשפ”ו ברחוב הגיא 131, בפתח שוק עושי הכותנה, לא הרחק מרחבת הכותל המערבי, נמצא בית גדול ובולט בסביבתו: הוא מתנשא לגובה שלוש קומות והיו בו עשרות יחידות

גיליון 277, חשוון תשפ”ו לפני שנים אחדות פרסמתי מחקר מקיף על הניסיון הכושל להקמתה של שכונה יהודית ממזרח לירושלים, באדמות לאבו דיס, בתקופת המנדט הבריטי. קישור למאמר: https://eyaldavidson.co.il/wp-content/uploads/2022/07/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%93%D7%99%D7%A1.pdf את המאמר

גיליון 275, תשרי תשפ”ו “זה היה ממש פשוט. בארבע לפנות בוקר דפקו אצלו על הדלת. בקומה השנייה, ברחוב מטודלה. היו צריכים לדפוק כמה פעמים כדי להעיר אותם. אחרי שתי דקות

גיליון 271, אלול תשפ”ה חלוצי ענף המלונאות הוותיקים בירושלים (כמו קמיניץ, אמדורסקי ועוד) החלו את דרכם כבתי תמחוי לנזקקים, ולא כבתי עסק. זו הייתה גם ראשיתו של מלון ורשבסקי, מן