אישים בירושלים בעת החדשה

“הקיץ בעיצומו, השמש מלהטת ובאויר החם נישאים הריחות, מרפרפים סביב, נוגעים ולא נוגעים בבן אדם […] הלכנו לאטנו ברחובות האבן. לא דיברנו בינינו. כל אחד היה מהרהר בשלו ושנינו קולטים

בית המדרש מנחם ציון, שבלב הרובע היהודי, נוסד בשנת 1837 בידי האשכנזים הפְּרוּשים (‘המתנגדים’, תלמידי הגר”א), והיה אבן היסוד של התחדשות היישוב האשכנזי בחצר ‘החורבה’ במאה ה-19. מבנה בית המדרש

ר’ משה יהושע לייב דיסקין – ‘הרב מבריסק’ – היה מן הבולטים שברבני היישוב הישן בירושלים בשלהי התקופה העות’מאנית. עוד קודם לעלייתו לירושלים ב-1877 נודע בגדלותו בתורה, ושימש ברבנות בקהילות

כשהייתה אסתר ארדיטי בת 6 היא צפתה באֵימה בנחילֵי החיילים של הוורמאכט (צבא גרמניה הנאצית) פוסעים ברחובות עירהּ, סוֹפְיה בירת בולגריה (1.3.1941). ביחד עם בני משפחתה הצליחה לברוח מציפורני הנאצים

אחד מרגעי הנחת של חוקר, הוא מידע שנוחת עליו בהפתעה ומשלים את התמונה החלקית שהייתה מוכרת לו. אני רוצה לשתף אתכם ברגע אחד כזה: בשנת 2012 פרסמתי מחקר מקיף שערכתי