גיליון 202, שבט תשפ”ד בשבוע שעבר סקרנו את תהליכי הקמתו ואת מאפייניו של בית הספר לבנות ב’ בירושלים: סיפורו הסוער והנשכח של בית הספר לבנות ב’ בירושלים:חלק א’ אל האתגרים
גיליון 201, שבט תשפ”ד הרשימה פורסמה לראשונה בבלוג עונג שבת (עונ”ש) בעריכת פרופ’ דוד אסף, ביום 19.1.2024. בית הספר לבנות ב’ נוסד כנראה בראשית תקופת המנדט, בשנת תרע”ט (1919-1918), בידי
גיליון 198, שבט תשפ”ד בצד התמורות הדמוגרפיות והאורבניות שהתחוללו בירושלים במאה ה-19 התחוללו גם תמורות תרבותיות. אישים אירופים, יהודים ושאינם יהודים, גדשו את סמטאות העיר העתיקה ונשאו עמם את רוחות
גיליון 192, כסלו תשפ”ד בשבוע שעבר סיפרנו כאן את סיפור גבורתו ונפילתו של יענקל גולדברגר, נהג האוטובוס של נווה יעקב ועטרות בימי מלחמת השחרור. תזכורת: https://eyaldavidson.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%94%d7%94%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%95%d7%95/ תגובות רבות הגיעו אליי,
גיליון 191, כסלו תשפ”ד יענקל גולדברגר היה בסך הכול בן 17 כשעמד מתחת לחופה לצד רייזל (שושנה), שהייתה צעירה אף ממנו. הנישואין בגיל צעיר היו שכיחים מאוד בחברה שבה הם
גיליון 189, חשוון תשפ”ד בימים טרופים אלו, והרחק מתשומת הלב הציבורית, נחנך המשכן החדש של הספרייה הלאומית, בין הכנסת למוזאון ישראל. השמועות מספרות על אולמות קריאה מרווחים ועל אולמות תצוגה
גיליון 187, תשרי תשפ”ד הקולות הצורמים והריחות הנוראים שעלו מסמטאות השוק, כלל לא הסיחו את דעתו. מבטו היה מרוכז במרצפות העקומות, כאשר פילס את דרכו בזריזות בין ההמון בסמטאות הדחוקות
גיליון 184, אלול תשפ”ג בשבוע שעבר הכרנו את דמותו הססגונית של נתן בן ציון חבקין, איש הציונות, הצמחונות והאספרנטו, שעלה לירושלים בראשית תקופת המנדט. https://eyaldavidson.co.il/%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%a6%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%91%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%91%d7%a7%d7%99/ כעת נמשיך לצעוד בעקבותיו
גיליון 183, אלול תשפ”ג מחקר זה פורסם לראשונה (בגרסה מצומצמת) בבלוג עונ”ש בעריכת פרופ’ דוד אסף, ב-18.8.23 סיפר הסופר חיים באר: “מעבר לכתפו הבחנתי בישיש נמוך קומה העושה דרכו
גיליון 182, אלול תשפ”ג בשלהי התקופה העות’מאנית התיישבה בעיר העתיקה משפחת משעלי (או אלמשעלי), מן העולים החדשים מטנג’יר שבמרוקו. אחד מאבות המשפחה, מרדכי, התפרנס מעבודות שיפוצים ובנייה. בין השאר, הוא
