גיליון 264, תמוז תשפ”ה את אחד מבתי השיר המפורסם ‘ירושלים של אז’ הקדיש דן אלמגור ל”רב שייע הידוע”: זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל רֶבּ שִׁעְיֶה הַיָּדוּעַ שֶׁפָּגַש בַּדֶּרֶךְ שׁוֹדְדִים וְהוּא לְבַד; מִכִּיסוֹ
גיליון 263, סיוון תשפ”ה הלנה כגן נולדה למשפחה יהודית אשכנזית אמידה בטשקנט שבאוזבקיסטן (באותם ימים ברוסיה), בשנת 1889. כשהייתה בת 16 יצאה לשוויץ, שם למדה רפואה באוניברסיטת ברן. ב-1910 סיימה
גיליון 262, סיוון תשפ”ה בשנת 1873, כשכבר היה ר’ אברהם אבלי קוֹסוֹבְסקי בן 86, נולד לו בנו השלישי מאשתו השנייה. הוא היה מחכמיה המופלגים של ירושלים – אב בית הדין
גיליון 261, סיוון תשפ”ה תפילת שחרית של יום שלישי, כ”ח באדר ב’ תרמ”א (29 במרץ 1881), הייתה תפילת שחרית שגרתית, אבל בבית הכנסת ‘ציוֹן המצוּיֶנת’ הורגשה אווירה נרגשת במיוחד. בית
גיליון 258, אייר תשפ”ה ‘מָארי סָלֶם’ היה כינויו של רבי שלֵם שבזי בפי יהודי תימן, שהעריצו במיוחד את שיריו, בהם מצאו ביטוי לתחושותיהם בימי רדיפות ושמד. השירים הושפעו מתורת הקבלה
גיליון 255, ניסן תשפ”ה בכותל הצפוני של בית הכנסת האשכנזי בית ישראל, ברחוב פלא יועץ בשכונת ימין משה, מוצב לוח אבן גדול: צילום: Amos1947, ויקיפדיה מיהו אברהם מיכאל קירשנבוים,
גיליון 253, אדר תשפ”ה ירושלמים ותיקים מספרים, שאם היית שואל ילד ב’ירושלים של פעם’ כמה מעיינות יש בירושלים, הוא היה משיב: שניים! מעיין השילוח ומעיין שטוב. חנות מעיין שטוב, 2009
גיליון 250, שבט תשפ”ה בתי מוּנְקָאטְש – שכונה קטנטנה הכלואה בין הרחובות הנצי”ב, שומרון ומסילת ישרים (צפונית לרחוב בצלאל), שונָה מאוד בנוף הסמטאות הצפופות של גוש ‘הנחלאות’. היא מסתכמת בשלושה
גיליון 244, טבת תשפ”ה ברחוב כורש 4 נמצאת חנות עם חזות מיושנת משהו, הנושאת את השם ‘שרלוט’. בחלון הראווה מוצגים כלי קרמיקה וחפצי חן. חלון הראווה הזה הוא גם חלון
גיליון 242, טבת תשפ”ה “ללא היסוס פסעתי לעבר החנות פנימה, כובש בדוחק את התרגשותי. דממה עמדה בה ואפלולית כבבית גנזים. צינה רחשה. מדפים עמוסים ספרים עד לתקרה. אדם לא עמד
