אישים בירושלים בעת החדשה

גיליון 253, אדר תשפ”ה ירושלמים ותיקים מספרים, שאם היית שואל ילד ב’ירושלים של פעם’ כמה מעיינות יש בירושלים, הוא היה משיב: שניים! מעיין השילוח ומעיין שטוב. חנות מעיין שטוב, 2009

גיליון 250, שבט תשפ”ה בתי מוּנְקָאטְש – שכונה קטנטנה הכלואה בין הרחובות הנצי”ב, שומרון ומסילת ישרים (צפונית לרחוב בצלאל), שונָה מאוד בנוף הסמטאות הצפופות של גוש ‘הנחלאות’. היא מסתכמת בשלושה

גיליון 244, טבת תשפ”ה ברחוב כורש 4 נמצאת חנות עם חזות מיושנת משהו, הנושאת את השם ‘שרלוט’. בחלון הראווה מוצגים כלי קרמיקה וחפצי חן. חלון הראווה הזה הוא גם חלון

גיליון 242, טבת תשפ”ה “ללא היסוס פסעתי לעבר החנות פנימה, כובש בדוחק את התרגשותי. דממה עמדה בה ואפלולית כבבית גנזים. צינה רחשה. מדפים עמוסים ספרים עד לתקרה. אדם לא עמד

גיליון 241, כסלו תשפ”ה מי לא מכיר את ‘הבה נגילה’? עד חורף שנת 1991 לא ידעתי קור אמיתי מהו. נשלחנו אז לברית המועצות מטעם הסוכנות היהודית ובני עקיבא, כדי לחבר

גיליון 235, חשוון תשפ”ה ב־1882 החליט ר’ ברוך מנדלבוים, חסיד קרלין, לעזוב את משׂרת הרבנות שהחזיק בה בעיר טוּרוֹב (כיום בבֶּלָרוּס), ולעלות לירושלים. אחד מבניו – שמחה, אז בן 13

גיליון 234, תשרי תשפ”ה ברל כצנלסון היה ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי והוגה הדעות של הציונות הסוציאליסטית. הוא עלה מרוסיה ארצה בשנת 1909, עם עולי

גיליון 232, אלול תשפ”ד רבים עוברים מתחת לקמרון ברחוב דוד פינת רחוב הנוצרים, בדרכם משער יפו לכותל המערבי. מי מהם יודע שבמבנה בן שלוש הקומות שמעל הקמרון פעל לפני מאה