ד"ר איל דודסון

חיפוש
Close this search box.

מתעניינים בסיור? צרו קשר

לאן נעלם הילד שגילה את כתובת השילוח?

גיליון 179, אב תשפ”ג

על קיר במוצא נקבת השילוח נחצבה כתובת בכתב עברי קדום, המנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות החוצבים. נקבת השילוח, המחברת בין מעיין הגיחון לבריכת השילוח, מיוחסת לזמנו של חזקיהו מלך יהודה (המאה ה-8 לפסה”נ). הכתובת שמורה כיום במוזאון באיסטנבול שבתורכיה, ונחשבת לאחת התגליות החשובות בירושלים הקדומה. את מציאת הכתובת ייחס לעצמו קוֹנְרָד שִׁיק, מחשובי החלוצים של המחקר הארכאולוגי בירושלים, אך הוא הודה כי התגלתה באקראי בידי תלמידו, בשעה שמעד ונפל למים. (C. Schick, “Phoenician Inscription in the Pool of Siloam”, Palestine Exploration Fund Quarterly Statement, 1880, pp. 238–239)

מי היה התלמיד בר המזל? לפי אחת הגרסאות היה זה יעקב (ג’ייקוב) אליהו, שנולד ברמאללה בשנת 1864, למשפחה ירושלמית של עולים חדשים מתורכיה. הוריו של יעקב שלחו אותו ללמוד בבית הספר המקצועי של ‘החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים’ בחצר כנסיית המשיח, שליד מגדל דוד. באותה תקופה החלו לצוץ בירושלים בתי ספר יהודיים, שביקשו להוסיף ללימודי הקודש המסורתיים גם לימודים מקצועיים ולימודים להרחבת ההשכלה (כגון חשבון ושפות). בתי הספר החדשים נשאו בחיקם את תרבות החינוך האירופאי. המיסיון הנוצרי, שניסה בדרכים שונות להשפיע על יהודי ירושלים, לא נשאר מאחור וחנך באותה עת בית ספר, עם בתי מלאכה להכשרה מקצועית. שיק, שהיה מיסיונר פרוטסטנטי גרמני, ניהל את פעילות המיסיון הבריטי בירושלים, והוא הדביק ב’חיידק’ הארכאולוגי כמה מתלמידיו, ובהם ג’ייקוב אליהו שהיה נער סקרן וצמא דעת.

תלמידים בחזית בית הספר בחצר כנסיית המשיח (באדיבות כנסיית המשיח).

 

גרסה זו נמסרה מפי ברטה סְפָּפוֹרְד:

“ג’ייקוב היה אינטליגנטי ובעל כשרון לשפות האופייני לאנשי המזרח. הוא דיבר באופן שוטף חמש שפות והיתה לו ידיעה חלקית בשפות נוספות. הוא התעניין בארכיאולוגיה ושנה לפני שהגענו לירושלים [בשנת 1880] הוא גילה את כתובת השילוח. באותו זמן ג’ייקוב היה תלמיד בבית הספר של המסיון הלונדוני והוא בן שש עשרה. הוא גילה עניין רב בנִקְבה שאותה חצב חזקיהו המלך […] ג’ייקוב היה נחוש בהחלטתו לחקור את המקום. בשל העובדה שהמעיין היה ידוע כ’רדוף שדים’, הוא התקשה לשכנע את ידידו סמפסון, נער בן גילו בערך, להצטרף אליו, אך לבסוף הלה נעתר להפצרותיו. הנערים שמרו על תכניתם בסודי סודות. לא היה להם מושג באשר לעומק הנקבה, גובהה או רוחבה, או גובה המים. הם הכינו מצופים עם נרות וגפרורים שאותם כרכו סביב צווארם בחוטים. ג’ייקוב החל את דרכו מבריכת השילוח וסמפסון מהצד הנגדי. תכניתם היתה להיפגש בתווך.

ג’ייקוב מצא את עצמו חיש קל בחשיכה מוחלטת, והמים הגיעו עד לסנטרו. הנקבה היתה קרה ונשבה בה רוח פרצים. הנר כבה, המצוף והגפרורים שקעו במים, ושוב לא יכול היה להדליק את הנר. אך הוא המשיך בדרכו, מגשש באפלה את קירות האבן הרטובים […] ולפתע נתקלו אצבעותיו בכתובת חצובה בסלע. הוא מיהר דרך הנקבה המלאה במים כדי לספר את המוצאות אותו לידידו סמפסון. אור בקע מקדימה, וג’ייקוב היה בטוח עתה שהגיע לצד שמנגד. הוא יצא מבריכת השילוח בהניחו שסמפסון ממתין לו שם, מבלי שהעלה על דעתו שעמיתו נואש מכל העניין וחזר לבית הספר מזה זמן רב […]

כאשר הגיע לבית הספר סיפר את המוצאות אותו למנהל, וציפה לעונש על שנעדר זמן כה רב. תחת זאת, דבריו על הכתובת שמצא בנקבה עוררו סנסציה בבית הספר וחיש קל נפוצה השמועה בכל ירושלים. מיד נערכו תכניות כדי לחקור את הכתובת, אך לפני שאלו הושלמו, יווני תאב בצע נכנס לנקבה באישון ליל וביתקהּ מהסלע בעזרת פיצוץ, שבמהלכו נסדקה הכתובת. לפני שעלה בידו להימלט עם שללו, הוא נתפס בידי התורכים ונקנס במחיר כבד […]” (ברטה ספפורד וסטר, ירושלים שלנו, ירושלים 1992 [מהדורת א’ שילר], עמ’ 80-78).

העתק כתובת השילוח, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 (קרדיט: תמר הירדני, ויקיפדיה).

 

הכותבת, ברטה סְפָּפוֹרְד, הייתה בתו של הורשיו ספפורד, מייסד המושבה האמריקאית (The American Colony) ברחוב שכם בירושלים. הורשיו ואנה רעייתו הנהיגו כת נוצרית משיחית שהאמינה כי ישו עתיד להתגלות בשנית וקץ הימים קרוב. בקיץ 1883, כשהיה בן 17, אומץ ג’ייקוב אליהו בידי משפחת ספפורד, ובעקבות כך שינה את שם משפחתו לספפורד. ברטה הייתה אפוא אחותו החורגת.

ג’ייקוב ספפורד (לא לאחר שנת 1920) (מקור: אוסף ספריית הקונגרס).

קטע ממכתב בכתב ידו של ג’ייקוב ספפורד, מיום 15.10.1927, בו הוא מזכיר ‘חדשות טובות’ (“A piece of good news”), שהדרך משער שכם למושבה האמריקאית נסללה, כמו גם הדרכים ליפו, לבית לחם ולרמאללה. בתחתית המכתב – חתימת שמו (מקור: אוסף ספריית הקונגרס).

 

בשנת 1932 נפטר ג’ייקוב ספפורד, ונטמן בבית הקברות של המושבה האמריקאית במורדות הדרומיים של הר הצופים, כיום בתחומי גן טבצ’ניק, לא הרחק ממשרדי אגף הביטחון של האוניברסיטה העברית (וליד אחוזת הקבורה של משפחת בנטוויץ’).

 

תודה לחברי המורה ומורה הדרך אריה סלומון על העזרה בהכנת הרשימה.

 

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ?
מוזמנים להרשם לניוזלטר וכל העדכונים ישלחו אליכם ישירות למייל
דילוג לתוכן