ד"ר איל דודסון

חיפוש
Close this search box.

מתעניינים בסיור? צרו קשר

“ירושלים מא תעדש”: קורות פעילותו של מרדכי משעלי בירושלים

גיליון 182, אלול תשפ”ג

בשלהי התקופה העות’מאנית התיישבה בעיר העתיקה משפחת משעלי (או אלמשעלי), מן העולים החדשים מטנג’יר שבמרוקו. אחד מאבות המשפחה, מרדכי, התפרנס מעבודות שיפוצים ובנייה. בין השאר, הוא ניהל את בניית ישיבת פורת יוסף במזרח הרובע היהודי (עד הפסקת העבודה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914). משעלי התברך בילד אחד מאשתו הראשונה ובעשרה ילדים מאשתו השנייה.

“נראה כי מרדכי הטמיע בילדיו את אהבת הארץ ומידות נעלות, ביניהן מידת החסד. כן הצליח להקים משפחה רחבה בירושלים אליה יהודי מרוקו ושאר יהודי התפוצות שאפו להגיע תמיד. ובפיהם הייתה שגורה האמירה ‘ירושלים מא תעדש’, כלומר ‘ירושלים לא יאונה לה כל רע'” (מ’ עובדיה, “לתולדות דמויות מערביות בירושלים: מטנג’יר לירושלים, סיפורו של מרדכי אלמשעאלי [משעלי]”, ברית, 28 [תשס”ט], עמ’ 70).

מרדכי משעלי (יושב). לידו, אשתו השנייה מזל ולצדה אחותה יפה. באדיבות מוזאון חצר היישוב הישן.

 

מרדכי משעלי היה מן הדמויות המוכרות והפעלתניות ברובע היהודי בזמנו, בתקופת המנדט הבריטי. הוא הקדיש ממרצו למעשי חסד וצדקה, אך יותר מכל התבלט בהקמת חוגי לימוד תורה וקריאת תהילים לילדים ולמבוגרים.

בראשית המאה ה-20 הוא שכר את החדר המוכר כבית הולדתו של האר”י במערב הרובע היהודי, וקבע בו בית כנסת (כיום ברחוב אור החיים 6, בתחומי מוזאון חצר היישוב הישן). בית הכנסת היה כל כך מזוהה עם משעלי, עד כי רבים קראו אותו על שמו. בבית הכנסת התקיימו שיעורי תורה, כפי שהעיד חוקר היישוב היהודי בירושלים, פנחס גרייבסקי:

“ואך זה כרבע יובל שנים [מעת כתיבת הדברים בשנת 1928], התנדב יהודי מערבי [=מיוצאי צפון אפריקה (‘המוגרבים’)], ר’ מרדכי ן’ אברהם משעאי [=משעלי], וישכור את הבית מידי בעליו (ישמעאלי), והקדישו לתורה ולתעודה בתפלה ולמודים שונים, בנגלה ובנסתר” (פ’ גרייבסקי, זכרון לחובבים ראשונים, ב, 1993, עמ’ 102).

בבית הכנסת התקיימו גם חוגי לימוד לילדים, בניצוחו של משעלי שבעצמו חילק להם ממתקים כדי לעודד אותם להתמיד:

“ביהכנ”ס [=בית הכנסת] מרדכי משעלי (הוא היה איש חשוב ונכבד, והוא הקבלן של ישיבת פורת יוסף הישן). באותו ביהכנ”ס יש מסורת, ששם נולד רבינו האר”י זיע”א. כשהיינו קטנים, כל ילדי תלמודי התורה היו הולכים בשבת לקרוא שם תהילים בניגון מסורת הספרדים, ומרדכי משעלי היה מחלק לכל אחד פרסים” (א”י מונסה, פדה את אברהם, ב’, ירושלים תשס”ב, עמ’ שנח).

מה חשוב כל כך בפעילות זו? הנה ההסבר של נחום דב פריימן, שהנציח את פעילות מוסדות הלימוד התורניים בירושלים בראשית המאה ה-20:

“היה שם שַׁמָּשׁ ושמו מרדכי משאלי, ובשנים האחרונות כשנדלדל הישוב בעיר העתיקה היה בכל ליל שבת הולך מרחוב לרחוב ומכריז וקורא לקום לחברת התהילים. היהודי ר’ מרדכי משאלי ז”ל היה מעדת המערבים […] גם היה מזכה הרבים והיה מקבץ ילדים מעדות המזרח בשעות הערב ללימוד מוסר ופרשת שבוע, והיה מחלק להם סוכריות, טֵה וקפה. בעיר [ה]עתיקה זה היה נחשב לתקון גדול, כי הרבה ילדים היו ילדי הפקר, ועל רובם של הילדים שלט הנוער העובד. בכל זאת הצליח לקבץ כמה עשרות ילדים ולמשוך אותם בדרך ישראל סבא” (נ”ד פריימאן, ספר הזכרון הירושלמי, ירושלים תרע”ג, עמ’ 42).

ילדי אחד מחוגי הלימוד בהנהגת מרדכי משעלי. משעלי עומד מאחור (חבוש בקסקט), ולצדו ר’ שמואל עזרן, מחכמי המערבים והמלמדים בירושלים. שנות ה-30 של המאה ה-20 (מקור: עובדיה, שם, עמ’ 71).

 

עם גְּבוֹר המתח בימי המאורעות היו החיים בשולי הרובע היהודי מסוכנים במיוחד, ומשעלי נטש את בית הכנסת בחדר האר”י והעתיק את פעילותו לחדר שהוקצה לכך בבית הכנסת החורבה שבמרכז הרובע.

לפני כ-25 שנים זכיתי לראיין את משה משעלי, בנו החמישי של מרדכי. משה נולד בשנת 1930 ברובע היהודי ובימי הלחימה ברובע בתש”ח נלחם ונפצע קשה. הוא נפטר בירושלים ב-2005. לקראת סיום השיחה עמו ביקש ממני לזכור ולהזכיר את מראה דמותו של אביו בתמונה המפורסמת של היהודים המגורשים מן הרובע הבוער כשהם דחוסים ולחוצים בשער ציון:1

מרדכי משעלי (מוקף בעיגול כחול) ברגעי יציאת יהודי הרובע, מאי 1948, על פי זיהויו של משה משעלי (קרדיט: ג’ון פיליפס, LIFE).

 

תודתי לאורה פיקל צברי, מנהלת מוזאון חצר היישוב הישן ברובע היהודי, על עזרתה בהכנת הרשימה.

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ?
מוזמנים להרשם לניוזלטר וכל העדכונים ישלחו אליכם ישירות למייל
דילוג לתוכן