מתעניינים בסיור? צרו קשר

יותר מאלף מילים: גלגולו של מכבש הדפוס ההיסטורי

הדפוס היה אחד מענפי התעסוקה שבישרו את הקִדמה בירושלים במאה ה-19. החלוץ בתחום זה היה ישראל בָּ”ק, מראשי עדת החסידים בעיר, בן למשפחת מדפיסים יהודים מבֶּרְדיצֶ’ב שבאוקראינה. ב־1831 עלה עם בני משפחתו לצפת וייסד את בית הדפוס הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. בהיעדר תשתית מקצועית וכלכלית, נחשבה יזמה זו לנועזת, אבל לא זו הייתה הסיבה לכישלונו. סדרת פגעים ואסונות אילצו את ב”ק ומשפחתו לעזוב את צפת.

בשנת 1840 בא ב”ק לירושלים, שְׂבע אכזבות מכישלון מפעליו. משה מונטיפיורי עודד אותו לפתוח מחדש את בית הדפוס, ואף העניק לו במתנה מכבש דפוס ידני, שפועל בשיטת דפוס בֶּלֶט – הדפסה ישירה באמצעות אותיות בולטות. המכונה הנאה התנשאה לגובה 2.32 מטרים, כשאת ראשה מעטר פסל של נשר אוחז נחש. ב”ק הוקיר תודה רבה למונטיפיורי וכינה את המכונה של שמו ועל שם אשתו “משְׂאת משה ויהודית”.

 

היה זה בית הדפוס הראשון בירושלים, ואחריו הלך מספרם של בתי הדפוס וגדל: בסוף שנות השמונים של המאה ה-19 הגיע ל־11, ובראשית המאה העשרים ל־18. עשרות פועלים יהודים עסקו בהדפסת ספרים תורניים, כמו גם ספרות יפה, לוחות ‘שיויתי’ ו’מזרח’ לציוּן כיוון התפילה, קישוטי סוכה שנמכרו גם כמזכרות, מסמכים ואיגרות תמיכה של מוסדות ציבוריים, הזמנות לחתונה והודעות לציבור.

את אחד מבתי הדפוס הבולטים בירושלים בשלהי התקופה העות’מאנית ייסד ב־1873 שמואל צוקרמן, שעלה בילדותו לירושלים והשתלם בבית הדפוס של ב”ק. צוקרמן היה לוי, ולא שכח את ה’מקצוע’ המקורי שלו: יוצק מים על ידי הכוהנים. לכן סמל בית הדפוס היה כלי לנטילת ידיים.

בראשיתו פעל בית הדפוס צוקרמן בחדר אפל ששכן מתחת לישיבת המקובלים בית אל, ומאוחר יותר עבר אל קומתו הראשונה של מבנה ישיבת אוהל משה. הישיבה, שעסקנו בה כאן בעבר, נוסדה ב־1895, וייצגה את הקנאים האשכנזים בירושלים מחוגו של ‘הרב מבריסק’ – ר’ משה יהושע לייב דיסקין. שמואל צוקרמן היה מחותנו של ראש הישיבה, ר’ יעקב אורנשטיין, וחלק מהכנסות הדפוס שימש להחזקת הישיבה.

לימים רכש צוקרמן את מכבש הדפוס שקיבל ב”ק ממונטיפיורי, ופתח עסק משלו. דפוס צוקרמן התפתח בתוך שנים מעטות, והביא חידושים שלא נראו בירושלים: הוא רכש את מכונות הדפוס החשמליות הראשונות, והציע אותיות בניקוד ובצבע, ובכל הגדלים. אחד האישים שביקר אצלו כדי להתרשם מהצלחתו היה בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים, בעת שהותו בירושלים ב־1898. הרצל הביע הוקרה רבה, ורכש מידי צוקרמן ספרי קודש. ב־1913 עבדו בדפוס צוקרמן 13 פועלים (מבין 113 פועלים בבתי דפוס בירושלים).

מאז נוסד בית הדפוס עד שנת תרפ”ז [=1927], היינו במשך 45 שנה, נמצא באותו הבית העתיק בעיר העתיקה […] מעל בית הדפוס התקיימה ישיבת אֹהל משה מיסודו של הרב מבריסק. מלמעלה נשמע יומם ולילה קולה של תורה, ולמטה עבדו עבודת הקודש, עבודת דפוס עברי (י’ טריואקס וא’ שטינמן, ספר מאה שנה, תל אביב 1938, עמ’ 430).

בשנת 1927 עבר בית הדפוס לרחוב מאה שערים. שנתיים לאחר מכן נפטר שמואל צוקרמן, והמפעל המשיך להתנהל בידי בנו, חיים, עד 1942.

ומה עלה בגורלו של מכבש הדפוס ‘משְׂאת משה ויהודית’? גרשון גרא, חוקר תולדות היישוב בארץ ישראל, סיפר כך:

לפני כארבעים שנה הזמין אותי המדפיס האדמוני אליעזר לוין אפשטין לראות  את אוסף הבולים שלו בנושא הדפוס ו… את מכבש הדפוס של ר’ ישראל ב”ק שרכש באותו שבוע. יחד ‘גרדנו’ את “מצבורי השנים” מעל תווית הנחושת הצמודה אליו ומצאנו בו את תאריך ייצור המכונה: 1841. עם כתיבת שורות אלה נסעתי לדפוס לוין אפשטיין בבת ים לשאול על גורלה של המכונה, והנה גיליתי שהיא ניצבת במלוא תפארתה בכניסה למפעל. שאלתי את העובדים, כולל הוותיקים שביניהם, מהי מכונה זו, אך איש ללא ידע להשיב לי על כך (ג’ גרא, כל ההתחלות, תל אביב 1984, עמ’ 22).

לפי המתואר כאן, נרכש מכבש הדפוס בידי מנהל דפוס לוין אפשטיין. ד”ר דוד צוקרמן, נכדו של שמואל צוקרמן, הכחיש זאת באוזניי וטען בתוקף כי צאצאי המשפחה מסרו אתו למשמרת ולא מכרו אותו. על כל פנים, המכונה נשמרה בבית הדפוס לוין אפשטיין בבת ים ואחר כך עברה מיד ליד, עד שמשפחת צוקרמן פתחה במאבק להנצחת תולדות בית הדפוס ולשימור ראוי של מכבש הדפוס ההיסטורי. מאבק זה הגיע לקצו המוצלח עם נחיתתו של מכבש הדפוס בתחנתו הסופית בשנת 2018, בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

דוד צוקרמן (במרכז) בטקס הצבת מכבש הדפוס בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, 2018. התצלום באדיבות המשפחה.

תודתי לדוד צוקרמן על עזרתו בהכנת הבלוג.

ד"ר אייל דודסון

כיתבו לי כאן ואחזור אליכם בהקדם האפשרי

דילוג לתוכן