ר’ משה יהושע לייב דיסקין – ‘הרב מבריסק’ – היה מן הבולטים שברבני היישוב הישן בירושלים בשלהי התקופה העות’מאנית. עוד קודם לעלייתו לירושלים ב-1877 נודע בגדלותו בתורה, ושימש ברבנות בקהילות ברוסיה ובליטא. כאן התבלט גם במלחמתו נגד כל גילויי החדשנות וההשכלה שהחלו לחדור את חומות העיר העתיקה, וניהל מאבק בלתי מתפשר נגד אנשי ‘היישוב החדש’, ואף נגד מנהיגי ‘היישוב הישן’ שגילו עמדות פשרניות לטעמו, ובהם ר’ שמואל סלנט – רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.
ב-1895 ייסד את ישיבת אוהל משה, שנקראה על שמו ונחשבה למייצגת את עמדות ה’קנאים’. הרב דיסקין עצמו מסר שיעורים בישיבה, אך נפטר כ-3 שנים לאחר ייסודה. בראשה עמדו ר’ ישעיהו אורנשטיין ובנו ר’ יעקב, ועד ראשית המאה ה-20 כבר למדו בה כ-70 תלמידי חכמים – מספר נכבד מאוד באופן יחסי.
בניין הישיבה היה בקומתו השנייה של מבנה בולט בלב הרובע היהודי, שכיום אין ממנו זכר. בקומתו הראשונה פעל בית הדפוס צוקרמן. הקשר בין ישיבת אוהל משה לדפוס צוקרמן לא היה מקרי – שמואל צוקרמן היה מחותנו של ראש הישיבה, ר’ יעקב אורנשטיין, וחלק מהכנסות הדפוס שימש להחזקת הישיבה.
בתעודת הוקרה לתורמים לישיבת אוהל משה, שנמצאת באוסף הפרטי של ביל גרוס, משובצים איורים ותצלומים מעניינים:
בין האיורים נמצא גם זה של מבנה הישיבה, גבוה ובולט אך חלק מהנוף האורבני המגובב הטיפוסי לרובע היהודי הצפוף:
היכן היה בניין הישיבה? בתחתית המסמך אמנם מופיעה ה”אדרעסס”, אבל לא את התשובה הזו אנו מחפשים. לפי עדותו של שמואל אבן אור, בן למשפחת אורנשטיין (ובנו של ר’ יצחק אביגדור אורנשטיין, רב הכותל שנהרג ברובע היהודי בתש”ח), נמצא המבנה בערך מעל שטח ‘החומה הרחבה’ בימינו, ברחוב פלוגת הכותל. ואולם, מפות קדם-תש”חיות של הרובע (כגון מפת אברהם הלפרין), מציינות את מיקומו של המבנה מעט דרומה ומזרחה משם, מצפון לחצר הקראים ולרחוב תפארת ישראל של ימינו. אם משווים את האיור הזה לתמונה של הרובע היהודי מ-1898 (מאת ברונו הנשל) במבט מצפון-מערב, ומצרפים את המיקום המשוער, מתקבל אולי המראה האמתי של בניין הישיבה?
למבנה, הנראה מימין לבית הכנסת החסידי הגדול תפארת ישראל, יש ארבעה חלונות בחזיתו העליונה, וגם גג הרעפים הקטן המשני מציץ מאחוריו. האמנם זהו בניין ישיבת אוהל משה?
1.2020
