מתעניינים בסיור? צרו קשר

בדרך בית הלל: סיפורו של בית כנסת שכוח ברובע היהודי

מאז אמצע המאה ה-19 התחולל בחברה האשכנזית שבין החומות תהליך מהיר של התפצלות ל’כוללים’ – מסגרות חברתיות-כלכליות לבעלי זהות עדתית משותפת, שנועדו לספק את צרכי חבריהן – הציבוריים והפרטיים. כולל הוֹרַדְנַה – הכולל האשכנזי השלישי בירושלים (הוֹרַדְנַה היא גְּרוֹדְנוֹ, בימינו בבלרוס, בקרבת הגבול עם פולין וליטא), נוסד ב־1851. אנשיו התיישבו ב’חצר החוּש’, מקבץ צפוף של יחידות מגורים קטנות בצפון-מערב הרובע היהודי (בימינו, ברחוב חב”ד 40-36).

בשנת 1864 ייסדו אנשי הורדנה את בית הכנסת בית הלל בחצר החוש. בית הכנסת, שנקרא על שם הנדבן הלל פינקלשטיין, שכן בקומתו העליונה של אחד הבתים הגבוהים שבחצר. כיפת האבן הנאה שבראשו הבליטה אותו מעל בתי הרובע, ונתנה ‘מענה’ צנוע אך הולם לכיפת בית הכנסת החורבה, שהתנשאה בגאון לא הרחק מזרחה ממנה. כך תואר בית הכנסת בית הלל בשנת 1887:

“ביהמ”ד [=בית המדרש] בתבנית בניָן ביהכ”נ [=בית הכנסת] בית יעקב [‘החורבה’], עם חלונים סביב סביב, ועזרת נשים יפה עד מאֹד […] ואת חצרו זה קנו ממוני כולל הוראדנא […] ובני כולל הוראדנא יתפללו בו עד היום” (י’ גאלדמאן, “השקפה כללית על מצב ב”י באה”ק ועל קורות ישוב הארץ בעבר ובהוה”, האסיף, ג [תרמ”ז], עמ’ 79).

בית הכנסת בית הלל בשנת 1873, בדגם העיר העתיקה של סטיבן אילש (מוצג במוזאון מגדל דוד).

 

‘בית הלל’ נחשב בזמנו לאחד מבתי הכנסת הנאים בירושלים:

“בתחלת הסמטא עלו בג’ מעלות לחצר כולל הורדנה, חצר מפוארת עם בתים רבים בה […] על הבתים היה בית הכנסת הגדול והמפואר בשם בית הלל, שחלונותיו המרובים נשקפים על פני העיר […] ובבית הכנסת בית הלל של כולל הורדנה התפללו דיירי הבתים הסמוכים לחצר הכולל, והשכנים הקרובים לחֻשׁ” (ח’ המבורגר, שלשה עולמות, ב, ירושלים תש”ו, עמ’ יח-יט).

אבל ‘תקופת הזוהר’ של בית הכנסת הייתה קצרה. עם התלקחות המאבק הלאומי, בתקופת המנדט הבריטי, הוחש תהליך עזיבת היהודים בעיר העתיקה. האזורים הצפוניים של הרובע היהודי גבלו במגורי ערבים, ולכן סבלו במיוחד מפגיעות קשות. חצר החוּש התרוקנה מדייריה בתהליך מואץ, ועד שנת 1932 כבר ניטש בית הכנסת בית הלל (ע”פ י’ פרס, מחקרים בידיעת הארץ וטופוגרפיה מקראית, ירושלים תשכ”א, עמ’ 104). אמנם בשנת 1945 נוסדה בתוכו ישיבה בראשות ר’ שלמה דוד כהנא, אבל היא הספיקה לפעול בו זמן קצר טרם נפילת הרובע. כאשר התחוללו קרבות ההכרעה ברובע היהודי במלחמת השחרור (1948), כבר נמצאה חצר החוש מחוץ לאזור הנוכחות היהודית, ולכן גם מחוץ לטווח הלחימה. זו הסיבה לכך שבית הכנסת בית הלל לא חרב בקרבות, ואף הצליח לשרוד בשלמותו את 19 שנות הכיבוש הירדני.

כיפת בית הכנסת בית הלל במבט ממזרח, בקו האופק של הרובע היהודי בימי שיקומו, בשנות השבעים של המאה ה-20. התמונה צולמה בחפירות הארכאולוגיות באזור ‘כיכר החורבה’ של ימינו. חורבותיו של בית הכנסת החורבה נראות בקצה הימני של התצלום ובמרכזו. היעדרו של ‘החורבה’ מאפשר את התצפית מזווית זו אל כיפת ‘בית הלל’ (התצלום באדיבות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי).

 

לאחר שחרור העיר העתיקה נמסר מבנה בית הכנסת לבעליו המקוריים – כולל הורדנה, אבל אנשי הכולל כבר השתקעו במערב העיר החדשה ולא הזדרזו לשוב לרובע היהודי. וכך, בשעה שהרובע היהודי הלך והשתקם נותר בית הכנסת בית הלל בשממונו ובעזבונו.

כיפת בית הכנסת בית הלל במבט ממזרח. המבנה הבולט מימין – בית הכנסת החורבה המשוקם (אפריל 2022).

 

אחת המשפחות שהתיישבה בחצר החוש בימים שלאחר שיקום הרובע הייתה משפחת שפרבר. הבית הנאה שימח את בני הבית, אבל אבי המשפחה, הרב פרופ’ דניאל שפרבר, היה טרוד מכך שלא מצא מקום לספרייתו הענקית. יום אחד, בשנת 1997, פגש ליד ביתו את שכנו ותלמידו, הארכאולוג פרופ’ דוד אדן בויוביץ’, וסח לו את אשר על לבו. אדן בויוביץ’ הצביע על כיפת בית הכנסת בית הלל, והציע לרב שפרבר לפנות לכולל הורדנה ולבקש מהם לשכור את המבנה. הנהלת הכולל הסתייגה בתחילה, אבל לאחר שהרב שפרבר הבטיח להם שהבית לא ישמש למגורים, אלא ל’בית מדרש פרטי’, הם השתכנעו ונאותו למסור את הנכס לידיו. וכך היה. הרב שפרבר ערך שיפוצים במבנה, חילק את חללו הפנימי לשתי קומות, והעביר אליו את אינספור ספריו.

מאז ועד ימינו יושב הרב פרופ’ שפרבר ב’בית המדרש הפרטי’ – כך הוא מקפיד לכנות אותו, חוקר וכותב. בין כתלי בית הכנסת בית הלל הוא כתב את ספריו ומחקריו הרבים בתחומי ההלכה, המנהג, המשנה והתלמוד, שזכו להכרה אקדמית רחבה בארץ ובעולם. מחקריו החשובים במדעי היהדות זיכו אותו בשנת 1992 בפרס ישראל. הפרס ראוי כמובן לייחוסו לפרופ’ שפרבר, אבל אולי מעט גם להשראה המיוחדת והקדושה הספוגה בקירות בית הכנסת בית הלל שברובע היהודי של ירושלים.

 

תודתי לרב פרופ’ דניאל שפרבר על עזרתו בהכנת הטור, באיחולי בריאות טובה ושלמה.

 

5.2022

 

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ? מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי וכל העדכונים ישלחו אליכן למייל

דילוג לתוכן