גיליון 324, חשוון תשפ”ז
התואר הנכבד ‘נשיאה הראשון של מדינת ישראל’ סיכם פעילות מסורה וממושכת של חיים וייצמן למען התנועה הציונית והקמת הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל. כנשיא הפדרציה הציונית באנגליה, הוא היה האיש שפעל מאחורי הקלעים לקידום הצהרת בלפור (1917). מאז 1920 עמד בראש ההסתדרות הציונית העולמית. לצד פעילותו הפוליטית הנמרצת היה המדען ד”ר חיים וייצמן ביוכימאי בעל שם עולמי. ב-1934 ייסד ברחובות את ‘מכון זיו’, שלימים נקרא על שמו ‘מכון וייצמן למדע’.
מתי והיכן הושבע וייצמן לנשיא?
מדינת ישראל קמה בה’ באייר תש”ח (14.5.1948). הגוף הנבחר הראשון של המדינה הצעירה – ‘האספה המכוננת’ – התכנס לישיבתו הראשונה והחגיגית בבית המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג’ורג’ בירושלים, ביום ט”ו בשבט תש”ט (14.2.1949), בשעה 16:00.
בית המוסדות הלאומיים בירושלים, 2026.
האירוע המרגש נפתח בשירת ‘התקווה’, ומיד אחר כך הוזמן וייצמן לשאת את נאום הפתיחה:
“ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלוהי ישראל, שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל ויסורים. מעמד זה הוא פרי ההתעוררות הכבירה של הרצון הלאומי שקמה בעמנו בדורות האחרונים. לפני כשבעים שנה היה האות. מיטב בני האומה, מנהיגי הדור הנעלמים והאלמונים, קמו להגשים את חלום הדורות של שיבת ציון וחידוש הקוממיות הלאומית […] אנו ניגשים להקים את בנייננו הממלכתי על יסודות הוגנים ואיתנים – יסודות של חופש, שוויון, אחריות הדדית ומשמעת משותפת […] מה כבדה האחריות המוטלת על הבית הזה. את הדבר שהתחלנו באותו יום לפני תשעה ירחים אנו משלימים הערב: חידוש ממלכת ישראל. אנו משמשים בדפוסים של חיי מדינה שנתגבשו במסורת עולם הנאור של זמננו, אבל אנו יודעים היטב כי דפוסים אלה אוצרים בקרבם מרוח מורשת ישראל […] ‘ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה’. יום גדול היום הזה בחיינו. אל ייחשב לנו ליהירות יתירה, אם נאמר כי יום גדול הוא גם בחיי העולם. בשורת עידוד ותקווה טובה יוצאת בשעה זו מן הבית הזה, מעיר הקודש הזאת, לכל הנרדפים והמדוכאים בעולם כולו, הנאבקים על חרות ושוויון. יש שכר למלחמת מצווה […]” (י’ רוזנטל ול’ פישר [עורכות], חיים וייצמן הנשיא הראשון: מבחר איגרות ונאומים, ירושלים תשנ”ה, עמ’ 519-521).
וייצמן נאם בפני ‘האספה המכוננת’ אך כינה אותה שוב ושוב ‘כנסת ישראל’. זה אכן יהפוך לשמה הרשמי כעבור יומיים, כאשר תשוב האספה ותתכנס לשם בחירתו של חיים וייצמן לנשיא המדינה.
עיתון הארץ, 17.2.1949.
אגב, מקובל לחשוב שהכנסת הראשונה פעלה בתל אביב, ורק ב-1950 עברה לבית פרומין בירושלים. לאמיתו של דבר, הכנסת החלה את פעולתה בבית המוסדות הלאומיים בירושלים, ליתר דיוק – בבית ההסתדרות הציונית העולמית, בקומה השלישית, באולם המכונה כיום ‘אולם וייצמן’. מסיבות ביטחוניות ולוגיסטיות עברה הכנסת לתל אביב באופן זמני, וכאמור שבה לירושלים במרץ 1950.
אולם וייצמן בבית ההסתדרות הציונית העולמית כיום. על הקיר משמאל – תצלום טקס השבעתו של וייצמן לנשיא.
השכם בבוקר שלמחרת בחירתו של וייצמן לנשיא המדינה, יצאה משלחת של תריסר חברי כנסת, נציגי כל המפלגות, בראשות היו”ר יוסף שפרינצק, לביתו של ויצמן ברחובות, כשהם לבושים בגדי חג. הם הזמינו אותו להצטרף אליהם לנסיעה לירושלים. מהכניסה לירושלים ועד לבית המוסדות הלאומיים הוצבו יחידות צבא שעברו לעמידת דום בעת מעבר שיירת הכבוד, והצדיעו לנשיא המיועד ולמלוויו. לאורך הרחובות שנחסמו לתנועת כלי רכב נאספו המונים מריעים. כניסת וייצמן לאולם ההשבעה לוותה בתקיעת שופר.
האירוע המרגש הונצח בסרטון, השמור בארכיון הסרטים הלאומי:
וייצמן מניף את ידו ברגע ההשבעה. עומדים מימין לשמאל: מפכ”ל המשטרה יחזקאל סהר, שלישו הצבאי של הנשיא, הנשיא חיים וייצמן. יושבים: הרב מרדכי נורוק, הרב יהודה ליב פישמן מימון. עומד ומקריא את נוסח השבועה: יו”ר הכנסת, יוסף שפרינצק. בשורה הקדמית: הרב מאיר עוזיאל, הרב יצחק הלוי הרצוג | צילום: משה לוין, אוסף יד יצחק בן צבי.
קטע מנאום ההשבעה של וייצמן נחקק על לוח המוצג כיום במבוא לאולם ההיסטורי:
עיתון הארץ, 18.2.1949
רגעי ההתרגשות והתרוממות הרוח פינו במהרה את מקומם לאתגרי השעה. כבר למחרת השבעתו, יצא וייצמן להיפגש עם נציגי המפלגות בכנסת לדיון בהקמתה של ממשלת ישראל הראשונה…
