“ירושלים מא תעדש”: קורות פעילותו של מרדכי משעלי בירושלים

מרדכי משעלי (יושב). לידו, אשתו השנייה מזל ולצדה אחותה יפה. באדיבות מוזאון חצר היישוב הישן.

מרדכי משעלי היה מן הדמויות המוכרות והפעלתניות ברובע היהודי בזמנו, בתקופת המנדט הבריטי. הוא הקדיש ממרצו למעשי חסד וצדקה, אך יותר מכל התבלט בהקמת חוגי לימוד תורה וקריאת תהילים לילדים ולמבוגרים.

בראשית המאה ה-20 הוא שכר את החדר המוכר כבית הולדתו של האר”י במערב הרובע היהודי, וקבע בו בית כנסת (כיום ברחוב אור החיים 6, בתחומי מוזאון חצר היישוב הישן). בית הכנסת היה כל כך מזוהה עם משעלי, עד כי רבים קראו אותו על שמו. בבית הכנסת התקיימו שיעורי תורה, כפי שהעיד חוקר היישוב היהודי בירושלים, פנחס גרייבסקי:

“ואך זה כרבע יובל שנים [מעת כתיבת הדברים בשנת 1928], התנדב יהודי מערבי [=מיוצאי צפון אפריקה (‘המוגרבים’)], ר’ מרדכי ן’ אברהם משעאי [=משעלי], וישכור את הבית מידי בעליו (ישמעאלי), והקדישו לתורה ולתעודה בתפלה ולמודים שונים, בנגלה ובנסתר” (פ’ גרייבסקי, זכרון לחובבים ראשונים, ב, 1993, עמ’ 102).

בבית הכנסת התקיימו גם חוגי לימוד לילדים, בניצוחו של משעלי שבעצמו חילק להם ממתקים כדי לעודד אותם להתמיד:

“ביהכנ”ס [=בית הכנסת] מרדכי משעלי (הוא היה איש חשוב ונכבד, והוא הקבלן של ישיבת פורת יוסף הישן). באותו ביהכנ”ס יש מסורת, ששם נולד רבינו האר”י זיע”א. כשהיינו קטנים, כל ילדי תלמודי התורה היו הולכים בשבת לקרוא שם תהילים בניגון מסורת הספרדים, ומרדכי משעלי היה מחלק לכל אחד פרסים” (א”י מונסה, פדה את אברהם, ב’, ירושלים תשס”ב, עמ’ שנח).

מה חשוב כל כך בפעילות זו? הנה ההסבר של נחום דב פריימן, שהנציח את פעילות מוסדות הלימוד התורניים בירושלים בראשית המאה ה-20:

“היה שם שַׁמָּשׁ ושמו מרדכי משאלי, ובשנים האחרונות כשנדלדל הישוב בעיר העתיקה היה בכל ליל שבת הולך מרחוב לרחוב ומכריז וקורא לקום לחברת התהילים. היהודי ר’ מרדכי משאלי ז”ל היה מעדת המערבים […] גם היה מזכה הרבים והיה מקבץ ילדים מעדות המזרח בשעות הערב ללימוד מוסר ופרשת שבוע, והיה מחלק להם סוכריות, טֵה וקפה. בעיר [ה]עתיקה זה היה נחשב לתקון גדול, כי הרבה ילדים היו ילדי הפקר, ועל רובם של הילדים שלט הנוער העובד. בכל זאת הצליח לקבץ כמה עשרות ילדים ולמשוך אותם בדרך ישראל סבא” (נ”ד פריימאן, ספר הזכרון הירושלמי, ירושלים תרע”ג, עמ’ 42).