ניוזלייטר

ביומן האירועים הענק, המוכר יותר בשמו “היסטוריה”, לא תמיד נותר מקום לאירועים או לאישים שהיה חשוב לנו להכיר, והם נבלסו בשיני המגרסה האדירה, המוכרת לעתים בשמה “פח הזבל של ההיסטוריה”,

בחפירות הארכאולוגיות למרגלות הכותל המערבי, ב’גן הארכאולוגי מרכז דוידסון’, נחשף בשנת 1994 קטע הרחוב שנמשך לאורך הכותל המערבי בתקופה ההרודיאנית. על גבי הרחוב נמצאו מפולות של אבני ענק מסותתות –

בכ”ה בכסלו נחנך המזבח, והעבודה חזרה למקדש המטוהר. הניצחון הנסי נקבע לדורות עולם בשמונה ימים של הדלקת נרות ואכילת סופגניות. הנס אמנם היה עצום, אבל ניצחונו של יהודה המקבי לא

בלב שכונת פסגת זאב שוכן ‘גן הידע’ (ברחוב מאיר גרשון פינת רחוב משה דיין). מה שנשמע אולי כהזמנה לחוויה מאתגרת לנוער שוחר מדע אינו אלא אתר ארכאולוגי מוזנח ושכוח, שקיבל

שמו של גיא בן הינום צרב בתודעה היהודית את אחד המושגים הנוראים ביותר: ‘גיהנום’. “תנא רבה בר מריון בדבי [=בבית מדרשו של] רבי יוחנן בן זכאי: שתי תְּמָרות יש בגֵי

בספרו ‘אלנקם’, סיפר עזרא יכין על מישה הקטן, שהיה לוחם לח”י נועז. אחת ממשימותיו הייתה הנחת מטען נפץ בקפה פיקדילי, שהיה בקצהו המערבי של רחוב ממילא, אך משימה זו כשלה.

כ-60 שנה לאחר שחרב בית המקדש השני החליט אדריאנוס, הקיסר הרומי, לבנות מחדש את ירושלים, אך באופן כזה שלא הזכיר כלל את עיר המקדש שחרבה – לא בתכנונה הפיזי ולא

בחפירות ארכאולוגיות הנערכות בעיר דוד הולך ונחשף חלקו הדרומי של רחוב מדורג שנסלל בסוף תקופת הבית השני לאורכו של הגיא המרכזי. הגיא הוא התוואי הטופוגרפי התוחם את הר הבית ועיר