ירושלים בעת העתיקה

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם

בית הקברות היהודי של ירושלים בימי הבית השני השתרע על פני ארבע רוחותיה של העיר. גם הר הזיתים, ששימש לקבורה יהודית מאז ימי הבית הראשון ועד ימינו, ‘התברך’ במערות קבורה

מתחת לבניין המגורים בלב העיר העתיקה, ברחוב פלוגת הכותל 8, נחבא אתר ארכאולוגי קטן בהיקפו אך עצום בחשיבותו. המטייל שאינו בקי ברזי הרובע היהודי יתקשה להבחין באתר, אבל הוא נגיש

בחפירות הארכאולוגיות למרגלות הכותל המערבי, ב’גן הארכאולוגי מרכז דוידסון’, נחשף בשנת 1994 קטע הרחוב שנמשך לאורך הכותל המערבי בתקופה ההרודיאנית. על גבי הרחוב נמצאו מפולות של אבני ענק מסותתות –

בכ”ה בכסלו נחנך המזבח, והעבודה חזרה למקדש המטוהר. הניצחון הנסי נקבע לדורות עולם בשמונה ימים של הדלקת נרות ואכילת סופגניות. הנס אמנם היה עצום, אבל ניצחונו של יהודה המקבי לא

בלב שכונת פסגת זאב שוכן ‘גן הידע’ (ברחוב מאיר גרשון פינת רחוב משה דיין). מה שנשמע אולי כהזמנה לחוויה מאתגרת לנוער שוחר מדע אינו אלא אתר ארכאולוגי מוזנח ושכוח, שקיבל

שמו של גיא בן הינום צרב בתודעה היהודית את אחד המושגים הנוראים ביותר: ‘גיהנום’. “תנא רבה בר מריון בדבי [=בבית מדרשו של] רבי יוחנן בן זכאי: שתי תְּמָרות יש בגֵי