ירושלים בעת העתיקה

גיליון 269, תשעה באב תשפ”ה הנורא מכול – קרה. בית המקדש השני היה למאכולת אש וירושלים התייסרה בכאב ובייאוש. הכול אבוד. יוסף בן מתתיהו, האיש שתיעד את אסון החורבן, לא

גיליון 268, תמוז תשפ”ה “יְרוּשָׁלַ͏ִם הָרִים סָבִיב לָהּ” (תהילים קכה, ב), אבל יש הר אחד שבולט ונוכח בנופה של העיר יותר מכל ההרים שסובבים לה. בתקופת הבית הראשון די היה

גיליון 257, אייר תשפ”ה ההקפדה על הטהרה בעיר המקדש בימי הבית השני הייתה חמורה מאוד. “קשה טומאת מקדש וקדשיו מכל עבירות שבתורה” (תוספתא, שבועות א, ב). עשרות רבות של מקוואות

גיליון 252, אדר תשפ”ה דיכוי המרד הגדול, שהסתיים בחורבן ירושלים ובית המקדש השני בשנת 70 לסה”נ, הביא בוודאי להקלה גדולה על הצבא הרומי, שבמשך שנים ארוכות הקיז את דמו בארץ

גיליון 237, חשוון תשפ”ה “כְּשֶאָדָם מֵת, אוֹמְרִים עָלָיו ‘נֶאְֶסָף אֶל אְַבוֹתָיו’. כּוֹל זְמַן שֶהוּא חַי, אְַבוֹתָיו נֶאְֶסָפִים בּוֹ. כֹּל תָּא וְתָא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשוֹ הוּא נָצִיג שֶל אֶחָד מרִבְבוֹת אְַבוֹתָיו מִתְּחִילַת

גיליון 225, תמוז תשפ”ד הנקרופוליס (‘עיר המתים’) של ירושלים בימי הבית השני משתרעת על פני מרחבים עצומים מכל עבריה של העיר. החיים בשכונות רבות בירושלים החדשה, יהודיות וערביות, ‘קברו’ תחתם

גיליון 216, אייר תשפ”ד הצהרת כורש, בשנת 538 לפסה”נ, הייתה הזדמנות נדירה להגשים חלום ולמחות את חרפת חורבן ירושלים. המלך הפרסי קרא לפליטי יהודה לשוב אל ירושלים, שהחורבה בידי הבבלים

גיליון 212, ניסן תשפ”ד יש ארכאולוגים, שאם לא יימצא לידם מי שישגיח, הם עלולים – ברגע של חולשה – לנבור אפילו בזבל. זה מה שקרה לפרופ’ יובל גדות. הוא שם

גיליון 208, אדר ב’ תשפ”ד “וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה” (אסתר א, א). מי היה אחשוורוש, המלך הנלעג והטיפש, המסוגר בחצרות ארמונו