גיליון 288, טבת תשפ”ו השבוע, אור ליום שני, הלך לעולמו ד”ר גבי ברקאי – הילד שברח מציפורני החיה הנאצית בהונגריה, שיקם את חייו וכרך את ימיו במחקרה ובגילוי צפונותיה של
גיליון 282, כסלו תשפ”ו בדרך כלל נדע לזהות את אתריה של ירושלים ולהצביע על המקומות שבהם התרחשו מאורעותיה, בין שבזכות מסורות הדורות ובין שבזכות המחקר המדעי. אבל יש אתרים שהלכו
גיליון 272, אלול תשפ”ה עוד כשהיה בשושן הבירה שמע נחמיה שירושלים “בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה” (נחמיה א, ג), אבל נראה שלא שיער עד כמה. המציאות שפגש עם עלייתו לירושלים הייתה קשה
גיליון 269, תשעה באב תשפ”ה הנורא מכול – קרה. בית המקדש השני היה למאכולת אש וירושלים התייסרה בכאב ובייאוש. הכול אבוד. יוסף בן מתתיהו, האיש שתיעד את אסון החורבן, לא
גיליון 268, תמוז תשפ”ה “יְרוּשָׁלַ͏ִם הָרִים סָבִיב לָהּ” (תהילים קכה, ב), אבל יש הר אחד שבולט ונוכח בנופה של העיר יותר מכל ההרים שסובבים לה. בתקופת הבית הראשון די היה
גיליון 257, אייר תשפ”ה ההקפדה על הטהרה בעיר המקדש בימי הבית השני הייתה חמורה מאוד. “קשה טומאת מקדש וקדשיו מכל עבירות שבתורה” (תוספתא, שבועות א, ב). עשרות רבות של מקוואות
גיליון 252, אדר תשפ”ה דיכוי המרד הגדול, שהסתיים בחורבן ירושלים ובית המקדש השני בשנת 70 לסה”נ, הביא בוודאי להקלה גדולה על הצבא הרומי, שבמשך שנים ארוכות הקיז את דמו בארץ
גיליון 237, חשוון תשפ”ה “כְּשֶאָדָם מֵת, אוֹמְרִים עָלָיו ‘נֶאְֶסָף אֶל אְַבוֹתָיו’. כּוֹל זְמַן שֶהוּא חַי, אְַבוֹתָיו נֶאְֶסָפִים בּוֹ. כֹּל תָּא וְתָא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשוֹ הוּא נָצִיג שֶל אֶחָד מרִבְבוֹת אְַבוֹתָיו מִתְּחִילַת
גיליון 225, תמוז תשפ”ד הנקרופוליס (‘עיר המתים’) של ירושלים בימי הבית השני משתרעת על פני מרחבים עצומים מכל עבריה של העיר. החיים בשכונות רבות בירושלים החדשה, יהודיות וערביות, ‘קברו’ תחתם
גיליון 222, סיוון תשפ”ד עוג מלך הבשן, אחרון הרפאים, נח על משכבו, כנראה, בעירו רבת עמון (דברים ג, יא). לפי אגדת חז”ל, כה ענק היה עוג, עד שקרסולו התנשא לגובה
