ירושלים בימי הביניים

גיליון 267, תמוז תשפ”ה   “אז תשתה קפה טורקי ותתעורר,אתה המשורר.אז תשתה קפה טורקי, זה עולמי,אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי?“ (קפה טורקי, מילים: יענקלה רוטבליט. שירה: אריק

גיליון 265, תמוז תשפ”ה זכויות רבות יש להורדוס בירושלים. הוא פיאר אותה בבניינים שלא נראו כמותם בעולם והרחיב את גבולה, עד כדי כך שלימדונו חכמינו: “מי שלא ראה ירושלים בתפארתה

גיליון 245, טבת תשפ”ה בנימין מטודלה יצא מביתו בסביבות שנת 1165, לטְרֶק שלא היה מבייש אף תרמילאי בימינו: מסרגוסה שבספרד הוא יצא לדרום צרפת, ובנתיבי הים והיבשה המשיך לרומא, לקונסטנטינופול

גיליון 239, כסלו תשפ”ה האם מותר ליהודים לקבל תרומות מגויים? זו שאלה הלכתית סבוכה, עם רגישויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, שהעסיקה פוסקי הלכה רבים בעבר, ורלוונטית מעת לעת גם בימינו. שאלה

גיליון 207, אדר ב’ תשפ”ד ארבע מאות שנים שלטו העות’מאנים בירושלים – בשנים 1917-1517. יובל שנות השלטון הראשונות זכורות לטוב, במיוחד תחת הנהגתו של הסולטן סולימן ‘המפואר’ (1566-1520), בזכות ביטחון,

גיליון 203, אדר א’ תשפ”ד מלאכת צביעת הבדים מוכרת ממקורות היסטוריים רבים מימי הביניים. באירופה, ובעיקר באיטליה, התפתחו באותה עת טכניקות לצביעה, ואף נוסדו גילדות של צַבָּעים. אחת הטכניקות הנפוצות

גיליון 159, אדר תשפ”ג רמב”ן – רבי משה בן נחמן – היה מגדולי החכמים בספרד במאה ה-13: פוסק, מקובל ופרשן התורה והתלמוד. מכוח מעמדו התורני הבכיר, נקרא על ידי המלך

גיליון 158, שבט תשפ”ג עם המלכתו של דוד על ישראל, הוא מבצע פעולה משמעותית לקביעת המקדש בבירת הממלכה ירושלים: העלאת ארון הברית מבית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי לירושלים. “ויָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד

גיליון 153, טבת תשפ”ג בתוככי מוזאון חצר היישוב הישן בירושלים, ברחוב אור החיים 6 ברובע היהודי, יש חדר שהמסורת הירושלמית מצביעה עליו בגאווה: כאן נולד ב-1534 יצחק לוריא אשכנזי –

גיליון 152, טבת תשפ”ג “וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה” (שמואל א כה, א). המסורת היהודית מזהה את קבר שמואל בראש ההר הגבוה שמצפון-מערב לירושלים, הידוע