“הלכנו בבית ה’ ברגש”: מצוות מורא מקדש במשנת רמב”ם
בוודאי שמחתם לחזור לשגרה אחרי שבועות לא קצרים של חגים. לא אם אתם צאצאי רבי משה בן מימון – רמב”ם. כי אם זכיתם להיות מצאצאיו עוד לא חזרתם לשגרה, מן
בוודאי שמחתם לחזור לשגרה אחרי שבועות לא קצרים של חגים. לא אם אתם צאצאי רבי משה בן מימון – רמב”ם. כי אם זכיתם להיות מצאצאיו עוד לא חזרתם לשגרה, מן
עליית תלמידי הגר”א – הגאון מווילנה, הייתה מן הגורמים המשמעותיים ביותר שהשפיעו על תחילת העת החדשה בירושלים. חדורי תודעת שליחות הם שיקמו את חצר האשכנזים, שעמדה בחורבנה מאז ננטשה בשנת
בפינה הצפונית-מערבית של חומת העיר העתיקה, ממש מול כיכר צה”ל של ימינו, משתרעת גינת דשא שקועה במעין בור גדול. זהו שריד לחפיר – תעלת הגנה רחבה, שהגנה על מגדל מבוצר
אולי לא קראו להם קורונה, אבל נגיפים, חיידקים ומרעין בישין אחרים תקפו את האנושות מאז ומעולם, והם לא נזקקו לשדות תעופה ולקניונים כדי להתרבות ולהטיל אימה ומוות. בימינו, ברוך ה’,
הר הזיתים נקרא על שם הזיתים הגדלים בו, אבל מי אמר שלא היה מקום לגדל בו גם תאנים? על מורדותיו המזרחיים של הר הזיתים היה כפר קטן, שנקרא בית פגי
איך נכון להתחיל את הבלוג הראשון ברשימה של בלוגים המוקדשים כולם לירושלים? התלבטתי וחשבתי שהראוי ביותר להקדיש לו את הטור הראשון הוא לב העניין, נקודת ארכימדס של ירושלים, ובעצם של
בית המדרש מנחם ציון, שבלב הרובע היהודי, נוסד בשנת 1837 בידי האשכנזים הפְּרוּשים (‘המתנגדים’, תלמידי הגר”א), והיה אבן היסוד של התחדשות היישוב האשכנזי בחצר ‘החורבה’ במאה ה-19. מבנה בית המדרש
בשקט בשקט, בחסות שגרת החגים ומאחורי חומות גבוהות של אלומיניום, החל בימים האחרונים שלב חדש בעבודות להקמת בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי, שלב המבשר על שינוי קרוב בקו הרקיע
בשנת 1874 נוסדה בסְלוֹבּוֹדְקָה – פרבר של העיר קוֹבְנָה שברוסיה (כיום בליטא) – ישיבת כנסת ישראל. מייסד הישיבה, ר’ נתן צבי פינקל – ‘הסבא מסלובודקה’ – הועיד את הישיבה לחינוך
ר’ משה יהושע לייב דיסקין – ‘הרב מבריסק’ – היה מן הבולטים שברבני היישוב הישן בירושלים בשלהי התקופה העות’מאנית. עוד קודם לעלייתו לירושלים ב-1877 נודע בגדלותו בתורה, ושימש ברבנות בקהילות