“להוריד את זה!” סיפור הסרתו של שלט הרחוב בסמטת אל-בוראק
הקמטים החרושים על פניהן של אבני הכותל הקשישות מסתירים אינספור סיפורים. על אחת מהן, בלב עזרת הגברים ברחבת התפילה, חצוב מלבן קטן. מה הוא מספר? עד שחרור העיר העתיקה במלחמת
הקמטים החרושים על פניהן של אבני הכותל הקשישות מסתירים אינספור סיפורים. על אחת מהן, בלב עזרת הגברים ברחבת התפילה, חצוב מלבן קטן. מה הוא מספר? עד שחרור העיר העתיקה במלחמת
בשנת 2004 הוקמה בהר הרצל אנדרטה צנועה לזכר לוחמים ולוחמות צעירים, שעלו ארצה כפליטי שואה. בגופם ובעצמם עשו את הדרך שיצאה מהנקודה שבה נמצא העם היהודי בשפל שאין למטה ממנו,
בשולי שכונת זכרון משה ולצד רחוב שטראוס שבמרכז העיר החדשה, ניצב מסגד שבהחלט לא נראה מתאים לסביבה היהודית. בתוך המסגד, שנבנה בתקופה העות’מאנית, נמצא קבר נבי עכאשה. עכאשה בן מוחסִן
בנר ראשון של חנוכה ימלאו 30 יום לפטירתו של משה ליכטנשטיין. משפחת החשמונאים שכלה חמישה אחים במערכה על עצמאות ישראל. משה ליכטנשטיין שכל שלושה אחים במערכה על עצמאות ישראל. בימים
את הסיפור הבא שמעתי מפי ידידי אביעד גולדמן, מורה דרך המתגורר בבית שמש, נצר למשפחה ירושלמית ותיקה – משפחת אנשין: “ר’ שמואל מאיר אנשין היה חסיד ברסלב נלהב ועני מרוד.
האבל על חורבן ירושלים ואבדן בית המקדש מלווה אותנו כבר 1,950 שנה. בתענית ובישיבה על הארץ אנחנו קוראים את הקינות ואת אגדות החורבן, משתדלים להפנים את הגורמים שהביאו אותנו לשפל
“הקיץ בעיצומו, השמש מלהטת ובאויר החם נישאים הריחות, מרפרפים סביב, נוגעים ולא נוגעים בבן אדם […] הלכנו לאטנו ברחובות האבן. לא דיברנו בינינו. כל אחד היה מהרהר בשלו ושנינו קולטים
על מצבת קברו של הרב ראי”ה קוק בהר הזיתים צוינו שלוש עליות: העלייה לארץ הקודש, העלייה ירושלימה והעלייה השמימה: (מקור: אתר mountofolives.co.il) מסכת חייו של הרב קוק – מליטא
בלב לבו של רחוב היהודים ברובע היהודי מתנשא צריח מסגד אל־עֻמָרי. המסגד מוחזק כיום בידי ההקדש המוסלמי, ובימינו אינו פעיל ואינו פתוח לביקורים. תבניתו הרבועה של הצריח טיפוסית למסגדים מן
“משנכנס אדר מרבין בשמחה”, נכון, אבל לא רק: “באחד באדר משמיעין על השקלים” (משנה, שקלים א, א). כלומר, מידי שנה בשנה, באחד באדר, היו מכריזים על מבצע לאיסוף השקלים, שכן