האבל על חורבן ירושלים ואבדן בית המקדש מלווה אותנו כבר 1,950 שנה. בתענית ובישיבה על הארץ אנחנו קוראים את הקינות ואת אגדות החורבן, משתדלים להפנים את הגורמים שהביאו אותנו לשפל
בוודאי שמחתם לחזור לשגרה אחרי שבועות לא קצרים של חגים. לא אם אתם צאצאי רבי משה בן מימון – רמב”ם. כי אם זכיתם להיות מצאצאיו עוד לא חזרתם לשגרה, מן
בפינה הצפונית-מערבית של חומת העיר העתיקה, ממש מול כיכר צה”ל של ימינו, משתרעת גינת דשא שקועה במעין בור גדול. זהו שריד לחפיר – תעלת הגנה רחבה, שהגנה על מגדל מבוצר
איך נכון להתחיל את הבלוג הראשון ברשימה של בלוגים המוקדשים כולם לירושלים? התלבטתי וחשבתי שהראוי ביותר להקדיש לו את הטור הראשון הוא לב העניין, נקודת ארכימדס של ירושלים, ובעצם של
כאילו לא חסרו לה לירושלים צרות משלה בקיץ 2020, החליטו פרנסי העיר לשווק אותה תחת הסלוגן “ירושלים הכי חו”ל בארץ”. אני מניח שהפרסום מכוון לציבור מעוכבי טרמינל בעידן הקורונה, אבל
כשפורסם בימים האחרונים שבבית העלמין בבני ברק הועמדה חופה שחורה ליתומים שבאו בברית הנישואין, כסגולה לשמירה מפני מגפת הקורונה, נזכרתי בימים שירושלים הייתה מעדיפה לשכוח. ‘חופה שחורה’ בבני ברק, 18.3.2020
המטייל בעיר העתיקה, ובמיוחד ברובע המוסלמי, יוכל להבחין במעקות גג בדגם של משולשי טיח או בטון, שבתוכם מקבצי צינורות חרס חלולים. זהו הכיזאן – אלמנט אדריכלי, ממאפייני הבנייה המוסלמית המסורתית
חז”ל ערכו הקבלות בין מעמד משה רבנו בהר סיני לבין מעמד הכהן הגדול בקודש הקודשים של בית המקדש בירושלים. במשנה נפסק: “שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו
“וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת… וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ, זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל, זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ. וּמִלֵּאתָ
ביום ראשון הקרוב הייתי אמור להשתתף בכנס אקדמי באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ולשאת הרצאה. לקורונה, כידוע, היו תכניות אחרות ונשארתי בארץ הקודש – לטוב ולמוטב. נושא ההרצאה היה מנהג יהודי קדום
