בקומת הקרקע של בית הספרים הלאומי בגבעת רם מוצב פסל של לווייתן ובתוכו חלל פעור עם שרפרף לישיבה. הספרייה נועדה לחוקרים עסוקים וטרודים בהוויות העולם, אבל פרנסיה התחשבו גם בבטלנים
בקיץ האחרון נערכו בשני אתרים בדרום-מזרח ירושלים חפירות ארכאולוגיות, שתוצאותיהן התפרסמו באמצעי התקשורת. בשניהם נמצאו מבנים מפוארים ומרשימים משלהי תקופת הבית הראשון. קווי הדמיון של הממצאים והקרבה הגאוגרפית ביניהם מעלים
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם
בית הקברות היהודי של ירושלים בימי הבית השני השתרע על פני ארבע רוחותיה של העיר. גם הר הזיתים, ששימש לקבורה יהודית מאז ימי הבית הראשון ועד ימינו, ‘התברך’ במערות קבורה
מתחת לבניין המגורים בלב העיר העתיקה, ברחוב פלוגת הכותל 8, נחבא אתר ארכאולוגי קטן בהיקפו אך עצום בחשיבותו. המטייל שאינו בקי ברזי הרובע היהודי יתקשה להבחין באתר, אבל הוא נגיש
מוצא הוא אחד היישובים העתיקים והמיושבים ביותר במרחב הכפרי של ירושלים. התל העתיק משתרע על שלוחה ממערב לנחל שורק, בשיפולי מבשרת ציון של ימינו, ובחפירות הארכאולוגיות שנערכו בו מאז שלהי
בחפירות הארכאולוגיות למרגלות הכותל המערבי, ב’גן הארכאולוגי מרכז דוידסון’, נחשף בשנת 1994 קטע הרחוב שנמשך לאורך הכותל המערבי בתקופה ההרודיאנית. על גבי הרחוב נמצאו מפולות של אבני ענק מסותתות –
במרכז תפילת מוסף של יום הכיפורים עומד סדר עבודת הכהן הגדול, תפילה שהיא מעין תחליף לאירוע ההמוני והמרגש שהיה בבית המקדש. שיאו של האירוע הגיע עם כניסת הכהן הגדול לקודש
בכ”ה בכסלו נחנך המזבח, והעבודה חזרה למקדש המטוהר. הניצחון הנסי נקבע לדורות עולם בשמונה ימים של הדלקת נרות ואכילת סופגניות. הנס אמנם היה עצום, אבל ניצחונו של יהודה המקבי לא
בלב שכונת פסגת זאב שוכן ‘גן הידע’ (ברחוב מאיר גרשון פינת רחוב משה דיין). מה שנשמע אולי כהזמנה לחוויה מאתגרת לנוער שוחר מדע אינו אלא אתר ארכאולוגי מוזנח ושכוח, שקיבל
