האבל על חורבן ירושלים ואבדן בית המקדש מלווה אותנו כבר 1,950 שנה. בתענית ובישיבה על הארץ אנחנו קוראים את הקינות ואת אגדות החורבן, משתדלים להפנים את הגורמים שהביאו אותנו לשפל
כל אחד יודע: הורדוס בנה את כותלי הר הבית. הר הבית, ובמיוחד בית המקדש שבמרכזו, היה גולת הכותרת של מפעלי הבנייה של האיש, שאחד מכינויו היה ‘המלך הבנאי’. כל אחד
“משנכנס אדר מרבין בשמחה”, נכון, אבל לא רק: “באחד באדר משמיעין על השקלים” (משנה, שקלים א, א). כלומר, מידי שנה בשנה, באחד באדר, היו מכריזים על מבצע לאיסוף השקלים, שכן
הר הזיתים נקרא על שם הזיתים הגדלים בו, אבל מי אמר שלא היה מקום לגדל בו גם תאנים? על מורדותיו המזרחיים של הר הזיתים היה כפר קטן, שנקרא בית פגי
איך נכון להתחיל את הבלוג הראשון ברשימה של בלוגים המוקדשים כולם לירושלים? התלבטתי וחשבתי שהראוי ביותר להקדיש לו את הטור הראשון הוא לב העניין, נקודת ארכימדס של ירושלים, ובעצם של
בקומת הקרקע של בית הספרים הלאומי בגבעת רם מוצב פסל של לווייתן ובתוכו חלל פעור עם שרפרף לישיבה. הספרייה נועדה לחוקרים עסוקים וטרודים בהוויות העולם, אבל פרנסיה התחשבו גם בבטלנים
בקיץ האחרון נערכו בשני אתרים בדרום-מזרח ירושלים חפירות ארכאולוגיות, שתוצאותיהן התפרסמו באמצעי התקשורת. בשניהם נמצאו מבנים מפוארים ומרשימים משלהי תקופת הבית הראשון. קווי הדמיון של הממצאים והקרבה הגאוגרפית ביניהם מעלים
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם
בית הקברות היהודי של ירושלים בימי הבית השני השתרע על פני ארבע רוחותיה של העיר. גם הר הזיתים, ששימש לקבורה יהודית מאז ימי הבית הראשון ועד ימינו, ‘התברך’ במערות קבורה
מתחת לבניין המגורים בלב העיר העתיקה, ברחוב פלוגת הכותל 8, נחבא אתר ארכאולוגי קטן בהיקפו אך עצום בחשיבותו. המטייל שאינו בקי ברזי הרובע היהודי יתקשה להבחין באתר, אבל הוא נגיש
