“אל תשליכני”: סיפורו של ‘מושב זקנים וזקנות המאוחד’
גיליון 210, אדר ב’ תשפ”ד בימינו, ‘מושב זקנים’ הוא לא כתובת להתהדר בה. הייתם כנראה מעדיפים לבלות את שנות שֵׂיבתכם ב’בית אבות’, ב’נווה הורים’, ב’בית גיל הזהב’, או ב’כפר’ פסטורלי
גיליון 210, אדר ב’ תשפ”ד בימינו, ‘מושב זקנים’ הוא לא כתובת להתהדר בה. הייתם כנראה מעדיפים לבלות את שנות שֵׂיבתכם ב’בית אבות’, ב’נווה הורים’, ב’בית גיל הזהב’, או ב’כפר’ פסטורלי
גיליון 209, אדר ב’ תשפ”ד קצת קשה לזכור, אבל עד לפני כמאה שנה שררו יחסי שכנות סבירים – ולפעמים אפילו טובים – בין יהודים לערבים בירושלים. את הסיפור הבא סח
גיליון 196, טבת תשפ”ד ‘טליתא קוּמי’ היא נקודת ציון מוכרת, בוודאי מן המוכרות ביותר למי שהתנסה בקביעת דייט בירושלים, במרכז העיר החדשה של ירושלים. אולי מיותר לומר, ובכל זאת: נקודה
גיליון 193, כסלו תשפ”ד במוצאי שבת, ליל 8 בדצמבר 1917, עזב אחרוני החיילים העות’מאנים את ירושלים, בנסיגה מבוהלת מזרחה. 400 שנות השלטון העות’מאני ו-657 שנים בצל הסהר המוסלמי בירושלים באו
גיליון 191, כסלו תשפ”ד יענקל גולדברגר היה בסך הכול בן 17 כשעמד מתחת לחופה לצד רייזל (שושנה), שהייתה צעירה אף ממנו. הנישואין בגיל צעיר היו שכיחים מאוד בחברה שבה הם
גיליון 190, כסלו תשפ”ד “מלאכה אחת היתה בירושלים שנתעסקו בה כמה מישראל, זו מלאכת כלי עצי זית, שכל התיירים והתיירות הבאים לארץ הקדושה קונים להם למזכרת. אומנות זו רובה ככולה
גיליון 188, ערב סוכות תשפ”ד בחול המועד סוכות תשע”ו (1.10.2005) נסעה משפחת הנקין לאלון מורה. מחבלים ארורים ארבו לרכבם ליד הכפר בית פוריכ, רצחו את זוג ההורים – איתם ונעמה,
גיליון 185, אלול תשפ”ג במשך דורות בלטה בעיר העתיקה נוכחותן של נשים מבוגרות, בדרך כלל אלמנות אשכנזיות וספרדיות, שעלו לירושלים לאחר שסיימו למלא את תפקידן המסורתי בהולדה ובהבאת ילדיהן לחופה,
גיליון 181, אב תשפ”ג ברחוב מעלה חלדייה 31, בדרום הרובע המוסלמי שבעיר העתיקה, נמצא בית המערבים – מתחם מגורים המאכלס בימינו מספר משפחות יהודיות. רחוב מעלה חלדייה והכניסה לבית המערבים
גיליון 180, אב תשפ”ג המערבים (המַגְרֶבּים בערבית) הוא כינויָם של יהודי צפון אפריקה – מרוקו, אלג’יריה, ובמידה פחותה תוניסיה ולוב – קהילות עתיקות שהושפעו מתרבותם וממסורתם של מגורשי ספרד שהתיישבו