גיליון 152, טבת תשפ”ג “וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה” (שמואל א כה, א). המסורת היהודית מזהה את קבר שמואל בראש ההר הגבוה שמצפון-מערב לירושלים, הידוע
בשנים האחרונות הולכות ומתפתחות טכנולוגיות של צילום מולטיספקטרלי, המסוגל לעבד אורכי גל שונים, גם כאלו שאינם נראים לעין. טכנולוגיות אלו נמצאו יעילות במגוון תחומים, ובהם חקלאות וצבא, וגם הארכאולוגים מוצאים
בשבוע שעבר הלך לעולמו אבי גודמן, מוותיקי המדריכים בירושלים ומי שעסק שנים רבות בהנחלת ירושלים כמנהל ההדרכה במדרשת ראשית ירושלים. אבי, חבר קיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן, אהב את ירושלים
בלב לבו של רחוב היהודים ברובע היהודי מתנשא צריח מסגד אל־עֻמָרי. המסגד מוחזק כיום בידי ההקדש המוסלמי, ובימינו אינו פעיל ואינו פתוח לביקורים. תבניתו הרבועה של הצריח טיפוסית למסגדים מן
בפינה הצפונית-מערבית של חומת העיר העתיקה, ממש מול כיכר צה”ל של ימינו, משתרעת גינת דשא שקועה במעין בור גדול. זהו שריד לחפיר – תעלת הגנה רחבה, שהגנה על מגדל מבוצר
השבוע הלכה לעולמה הארכאולוגית ד”ר אילת מזר, שהייתה מחוקרי ירושלים הבולטים בזמננו. גילוייה המפורסמים ביותר הם מבנה האבן הגדול בראש גבעת עיר דוד, שאותו היא זיהתה עם ארמון המלך דוד
ביום ראשון הקרוב הייתי אמור להשתתף בכנס אקדמי באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ולשאת הרצאה. לקורונה, כידוע, היו תכניות אחרות ונשארתי בארץ הקודש – לטוב ולמוטב. נושא ההרצאה היה מנהג יהודי קדום
בשבוע שעבר ניסינו כאן את הסגולה הבדוקה של נישואי היתומים בבית הקברות בבני ברק. ובכן, אם נודה על האמת, הסגולה לא הוכיחה את עצמה ומגפת הקורונה לא נעצרה, במיוחד בבני
