ירושלים בימי הביניים

גיליון 278, חשוון תשפ”ו מנזר המצלבה הוא מבנה אבן מגושם ומבוצר, הבולט בלב העמק הירוק המפריד בין קריית הלאום לשכונות לב העיר. לפי המסורת הנוצרית, מן העמק הזה נלקחו העצים

גיליון 276, חשוון תשפ”ו ב-29 במאי 1453 נחתם פרק חשוב בתולדות האנושות. האימפריה הביזנטית – יורשתה של האימפריה הרומית שעיצבה את פניה של התרבות העולמית במשך למעלה מ-2,200 שנים, ירדה

גיליון 267, תמוז תשפ”ה   “אז תשתה קפה טורקי ותתעורר,אתה המשורר.אז תשתה קפה טורקי, זה עולמי,אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי?“ (קפה טורקי, מילים: יענקלה רוטבליט. שירה: אריק

גיליון 265, תמוז תשפ”ה זכויות רבות יש להורדוס בירושלים. הוא פיאר אותה בבניינים שלא נראו כמותם בעולם והרחיב את גבולה, עד כדי כך שלימדונו חכמינו: “מי שלא ראה ירושלים בתפארתה

גיליון 245, טבת תשפ”ה בנימין מטודלה יצא מביתו בסביבות שנת 1165, לטְרֶק שלא היה מבייש אף תרמילאי בימינו: מסרגוסה שבספרד הוא יצא לדרום צרפת, ובנתיבי הים והיבשה המשיך לרומא, לקונסטנטינופול

גיליון 239, כסלו תשפ”ה האם מותר ליהודים לקבל תרומות מגויים? זו שאלה הלכתית סבוכה, עם רגישויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, שהעסיקה פוסקי הלכה רבים בעבר, ורלוונטית מעת לעת גם בימינו. שאלה

גיליון 207, אדר ב’ תשפ”ד ארבע מאות שנים שלטו העות’מאנים בירושלים – בשנים 1917-1517. יובל שנות השלטון הראשונות זכורות לטוב, במיוחד תחת הנהגתו של הסולטן סולימן ‘המפואר’ (1566-1520), בזכות ביטחון,

גיליון 203, אדר א’ תשפ”ד מלאכת צביעת הבדים מוכרת ממקורות היסטוריים רבים מימי הביניים. באירופה, ובעיקר באיטליה, התפתחו באותה עת טכניקות לצביעה, ואף נוסדו גילדות של צַבָּעים. אחת הטכניקות הנפוצות

גיליון 159, אדר תשפ”ג רמב”ן – רבי משה בן נחמן – היה מגדולי החכמים בספרד במאה ה-13: פוסק, מקובל ופרשן התורה והתלמוד. מכוח מעמדו התורני הבכיר, נקרא על ידי המלך

גיליון 158, שבט תשפ”ג עם המלכתו של דוד על ישראל, הוא מבצע פעולה משמעותית לקביעת המקדש בבירת הממלכה ירושלים: העלאת ארון הברית מבית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי לירושלים. “ויָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד