גיליון 290, שבט תשפ”ו
בתווך שבין שכונות היוקרה של מרכז העיר, סמוך לתיאטרון ירושלים, מסתתרת אחת מפינות החמד והשקט של ירושלים: שריד של חורשת עצי אורן, שהירושלמים העניקו לו את הכינוי הסהרורי-משהו ‘חורשת הירח’.
“כל מי שקבע את ביתו במושבה הגרמנית כמוני מקבל כמובן מאליו את קיומה של החורשה הפראית למחצה, הנושקת לטלביה, קטמון הישנה והמושבה – חורשת הירח. ממעוף הציפור היא נראית ככנפו הירוקה השמאלית של פרפר ענק. גבעת הכלניות היא כנפו הימנית. כנפיים אלו שומרות על האיזון העדין שבין קידמה לטבע. החורשה שוכבת לה כאזור חיץ, כשטח הפקר, כג’ונגל ליליפוטי שבו יכולים כלבים ובעליהם להתפנק, ציירי טבע להתנסות, זוגות אוהבים להיפגש, מסיבות סיום להיערך, מדורות ל”ג בעומר להידלק, חובבי כלניות להתפעל, חוגי טבע להתמוגג, ימי צילום להתקיים, חוגי סיור להילמד, תחת עיניהם הפקוחות של הנקרים המנקרים, של העורבנים המקרקרים, של החפרות המתחפרות” (מישל קישקה, “כורסה ממוספרת”, כל העיר, 13.9.2002).
חורשת הירח, 2025 (צילום: תמר הירדני).
חורשת הירח היא תפזורת של עצי אורן, שניטעו סביב בית החולים הַנְסֶן. בית החולים נוסד בשנת 1885, באזור שהיה באותם ימים מרוחק מן העיר, בלב נופי טרשים צחיחים. הוא הוקם למען חולי הצרעת האומללים, שמחלתם נחשבה חשׂוכת מרפא וגזרה עליהם בידוד חברתי לנצח. בית החולים נוהל בידי הנזירות של מסדר האחיות הדיאקוניסות הגרמניות, וניצב בלב שטח רחב ידיים שנרכש מידי הכנסייה היוונית אורתודוקסית. במזרחו של המתחם, בחזית בית החולים, השתרע גן גדול, ובמערבו הוקמה חווה חקלאית. היו בה רפתות, מבני משק ואדמיניסטרציה של בית החולים, שהוקדשו לצורכי המצורעים המבודדים.
בתצלום אווירי של חיל האוויר של בוואריה משנת 1918 (עיבוד בצבע: תמר הירדני) נראה בית החולים (מבנה רעפים בצורת ‘ם’) וממערב לו שני מבנים נוספים, גם הם עם גגות רעפים. שני המבנים הללו עומדים בלב החווה החקלאית. הבניין המרובע הדו-קומתי (השמאלי) שימש למגורי המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים. התצלום מוכיח כי המתחם המערבי-החקלאי הופרד מבית החולים ומן המתחם המזרחי באמצעות דרך ציבורית – זהו רחוב שסקין של ימינו. כן נראות חומות אבן שהקיפו את שני מתחמי המצורעים – המערבי והמזרחי – בנפרד. בימינו לא שרד מהן זכר.
בית החולים הנסן, ושני המבנים בחווה ממערב לו, עם חומת האבן המקיפה אותם. מבט מדרום. תצלום מסוף המאה ה-19. עיבוד בצבע: תמר הירדני.
בשלב כלשהו ניטעו עצי אורן בשטח שהקיף את בית החולים. העצים גדלו והפכו לחורשה – חורשת הירח.
תצלום אווירי מיָמֵינו, של בית הנסן המוקף בחורשת הירח (מקור: אתר עיריית ירושלים). כיתוב: תמר הירדני.
בתקופת המנדט הבריטי הופקע ניהול בית החולים למצורעים מידי הגרמנים. מנהליו החדשים – חברי הסניף הבריטי של הכנסייה המוראבית – לא ראו עוד צורך באחזקת החווה. הם השכירו את שטחהּ – כלומר את המתחם המערבי של בית החולים, על שני המבנים שבו – לכנסייה הסקוטית. מאוחר יותר הושכר הנכס למנהל בנק ברקליס, אלפרד סטנלי קלארק, שהתגורר במבנה המרכזי. בתקופת מגוריו של קלארק הפכו המבנים וגן האורנים שסביבם לאחוזת פאר, ונוספו להם מגרשי טניס ובריכה.
לאחר קום המדינה הולאמו בית החולים למצורעים והשטחים שבבעלותו בידי מדינת ישראל. בעוד שמבנה בית החולים יועד לשיקום ולשימור (המבנה קיים בימינו, ברחוב גדליהו אלון 14), על מבני החווה שנעזבו וננטשו נגזרה הריסה, שבוצעה בתחילת 1966. כל ששרד מן המתחם המערבי – של מה שהיה בעבר החווה החקלאית של בית החולים הנסן – הוא עצי האורנים של חורשת הירח. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוכשר חלק מן השטח הזה למגרש חנייה, על חשבון החורשה כמובן. בשנות ה-90 תוכנן לקום ביתרת השטח חניון ענק נוסף, לטובת באי התיאטרון, בתוספת מבני מגורים ומסחר. תוכניות הבנייה איימו על האורנים שעדיין הטילו את צלם והפיצו את ריחם המיוחד, ושהצליחו איכשהו להינצל עד עתה משיני הזמן והדחפורים.
מודעת קריאה להצטרפות למחאה נגד תוכניות הבינוי בחורשת הירח, ספטמבר 2002.
תוכניות הבנייה אושרו ואף אושררו, אך התארגנות של תושבי השכונות הקרובות עם ארגוני איכות הסביבה הובילה למחאה ציבורית. דיירים רבים חתמו על עצומה להצלת החורשה, ביניהם היה גם אחד, בנימין נתניהו. המחאה הובילה בסופו של דבר לביטול התוכניות ולהכרזה חגיגית על חורשת הירח כ’אתר טבע עירוני’, בשנת 2017.
ומה הקשר לירח, שזכה שתיקרא החורשה על שמו? טוב ששאלתם. שאלתי את קולגותיי, והם לא ידעו. שאלתי את חברי ג’מיני, הוא היסס חצי שנייה ואז ענה כך:
“שלום, זהו שם מסקרן. המקור המקובל לשם חורשת הירח בירושלים, הנמצאת בלב העיר בין שכונת טלביה למושבה הגרמנית, נובע מן הסלעים הלבנים הגדולים שמכסים אותה”.
נכון או לא נכון? אתם תחליטו, או שתציעו תשובה טובה יותר…
תודה מיוחדת לתמר הירדני, על עזרתה הרבה בהכנת המאמר.
