“בואו ותשׂבעו עונג”: מלון תלפיות

מבנה מלון תלפיות מעל הקמרון ברחוב דוד, בימינו.

אבל לפני שנספר את המעט הידוע לנו על מלון תלפיות – רקע היסטורי בקצרה: בשלהי התקופה העות’מאנית התעצמה ההתעניינות המערבית בירושלים, ומבקרים רבים מאירופה – סוחרים, תיירים ומתפללים – באו בשעריה. כניסתן של אוניות הקיטור לנמלי הים התיכון, כמו גם שיפור דרכי היבשה לירושלים במחצית השנייה של המאה, תרמו לגידול המתמשך במספר הבאים. האכסניות המעטות שפעלו בירושלים עד אז היו זעירות ודלות, ובמקרים רבים העדיפו הנוסעים האירופים ללון במוסדות אירוח של עדותיהם, או להישאר ללון מחוץ לעיר באוהלים שהביאו עמם. הדרישה למלונות מערביים תרמה להתפתחות מהירה של ענף המלונאות בעיר העתיקה, ומאז אמצע המאה ה-19 נוסדו בתי מלון בזה אחר זה בידי נוצרים ויהודים.

החלתו של השלטון הבריטי בארץ ישראל (1917) האיצה את ההתעניינות המערבית בארץ ישראל. בקרב היהודים בארץ ישראל נעורו תקוות רבות להזדמנויות חדשות לעלייה, התיישבות, צמיחה והתגשמות חלום הלאומיות הציונית. על כך כתבנו כאן:

‘חג כיבוש ירושלים’, חנוכה תרע”ח

בשנותיו הראשונות, נראה כי שלטון הבריטים הצדיק את התקוות הרבות שנתלו בו, ונראה כי זהו הרקע לייסודו של מלון תלפיות, לא הרחק משער יפו – שער הכניסה הראשי לעיר העתיקה – בשנת 1920. היזם היה מרדכי אהרן פישמן, חסיד בויאן, שנראה כי הבין את הצורך הצפוי בחדרי אירוח לתיירים ועולי רגל.

‘תלפיות’ הוא אחד משמותיה של ירושלים:

“אמר ר’ אבין ואיתימא ר’ אבינא: מאי קראה [=מה פירוש הכתוב] כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת (שרי השירים ד, ד)? תֵּל שכל פִּיוֹת פונים בו [כלומר, הר שהכול מתפללים לכיוונוֹ]” (בבלי, ברכות ל ע”א).

יש להניח שפישמן בחר את שם המלון מסיבה זו. השכונה תלפיות נוסדה כשנה לאחר ייסוד המלון, כך שאין לחשוד בו ב’גניבת’ הרעיון.