גיליון 297, ניסן תשפ”ו
גם בחול המועד הקרוב, רבבות יהודים לא יוותרו על מעמד ברכת הכוהנים המסורתית ברחבת הכותל המערבי – בהינתן האות בתפילת שחרית יתברר מי מהם באו לברך, כשפניהם המחופים בטלית אל הציבור, ומי באו להתברך, כשפניהם אל הכותל ולבם עם מילות הנצח:
“יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם” (במדבר ו, כד-כז).
מעמד ברכת הכוהנים, חול המועד סוכות תשע”ה (2014) (מקור: משטרת ישראל).
גם בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה ברכת הכוהנים חלק בלתי נפרד מעבודת הקודש, אבל לאו דווקא בחגים או באירועים חגיגיים אלא בכל יום ויום, לאחר הקרבת קרבן תמיד של שחר:
“כֵּיצַד בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ? הַכֹּהֲנִים עוֹלִין לַדּוּכָן אַחַר שֶׁיַּשְׁלִימוּ עֲבוֹדַת תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וּמַגְבִּיהִין יְדֵיהֶם לְמַעְלָה עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן פְּשׁוּטוֹת, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. וְאֶחָד מַקְרִיא אוֹתָן מִלָּה מִלָּה כְּדֶרֶךְ שֶּׁעוֹשִׂין בִּגְבוּלִין [=מחוץ למקדש], עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ שְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים. וְאֵין הָעָם עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל פָּסוּק, אֶלָּא עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת. וּכְשֶׁיַּשְׁלִימוּ, כָּל הָעָם עוֹנִין: ‘בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם'” (רמב”ם, יד החזקה, הלכות תפילה וברכת כוהנים יד, ט).
לוחית כסף זעירה מתקופת הבית הראשון שנמצאה בחפירה ארכאולוגית בכתף הינום בירושלים, ועליה חרוטים פסוקי ברכת הכוהנים (עיבוד: תמר הירדני).
המנהג של ברכת הכוהנים ההמונית בכותל המערבי בחול המועד נולד בליל קיץ בהיר של שנת 1970 בחלומו של ר’ מנחם מנדל גפנר, חסיד ויז’ניץ ירושלמי בעל זקן ארוך ולבן.
בחלומו? ובכן, כך סיפר ר’ מנחם מנדל:
“באחד הלילות חלמתי חלום סתום ‘ופותר אין אותו’. בחלומי נמצא אני ליד בית כנסת מפואר, המון חוגג מסביבו והכל מלחשים כי בתוכו נמצאים אליהו הנביא ורב האי גאון, הכל חפצו להכנס ורק לי נתנו… נכנסתי וראיתי שני יהודים ישובים בכותל המזרח, הדרת פנים להם שכמוה לא ראיתי מעולם. ניגשתי אל היושב מצד ימין עליו אמרו כי הוא הוא אליהו הנביא וביקשתי את ברכתו. הוא הביט אל רב האי היושב לצידו ורמז לו בעיניו, כאומר ‘זה הוא האיש’. רב האי השיב לו במבט של הבנה, נתן לי את ידו ובירכני מעומק הלב… קמתי נרעש ונסער. יום שלם הסתובבתי מלא אושר ושמחה, על שזכיתי לראות פני גדולי עולם ולזכות לברכתם, אך עדיין לא הבנתי פשר דבר. (עוצם עיניו ונזכר). שבועיים לאחר מכן בא אלי הרב מיכאל הומינר (בנו של ר’ שמואל זצ”ל) כשבידיו גילוי מדהים. הוא מצא כתב יד עתיק של ‘הרוקח’ ושם, בפרשת תצוה, נאמר כי אם יעמדו שלוש מאות כהנים לברך את ישראל על הר הזיתים יקרב הדבר את הגאולה. מקור לברכת כהנים כבר מצאנו, ובכן הרעיון של ברכת כהנים כבר התחיל להתגבש במוחי, ואז הראו לי שב’ספר חסידים’ גם מופיע מקור לרעיון זה […] שם כתבו שרב האי היה עולה בחול המועד סוכות להר הזיתים עם כהנים רבים ועורכים שם את ההקפות” (נ’ קליינר, “לברך באהבה”, יתד נאמן).
אמרו חכמינו: “שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד” (בבלי, סוכה כא ע”ב). אבל אצל תלמידי חכמים ירושלמים – גם חלומות צריכים לימוד ופירוש. בחלומו של ר’ מנחם מנדל באו אליהו הנביא ורב האי – מגאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא, שנפטר בשנת 1038. בגרסת כתב יד פארמא של ספר חסידים, שנכתב באשכנז במאה ה-12 או בראשית המאה ה-13, מובא מנהג מופלא המיוחס לרב האי גאון של עלייה להר הזיתים בסוכות, במהלכו נגלה אליו אליהו הנביא:
“ורב האי היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל והיה שם בחג הסוכות, כי היו מקיפין את הר הזיתים בהושענא רבה ז’ פעמים […] אליהו הולך עמי, לכך נרחקין מאשר לפנינו ומאשר לאחרינו ומדבר עמי. ושאלתי לו: מתי יבא משיח? ואמר לי: כשיקיפו הר הזיתים עם כהנים […]” (ר’ יהודה החסיד, ספר חסידים, ניו יארק תש”ך, ב, עמ’ לד, סי’ תרל).
להרחבה על מנהג זה והקשריו ההיסטוריים, ראו כאן:
בעל ספר חסידים, שבו הובא המקור להקפות בהר הזיתים בחג הסוכות, הוא ר’ יהודה החסיד – מחשובי חסידי אשכנז בימי הביניים (הוא אינו קשור לזה ששמו נקשר בבית הכנסת בירושלים). ר’ אלעזר מגרמיזא (או מוורמייזא), בעל ספר הרֹקַח, היה מתלמידיו הבולטים, לו מיוחס אותו כתב יד שהוצג בפני ר’ מנחם מנדל גפנר, ובו “נאמר כי אם יעמדו שלוש מאות כהנים לברך את ישראל על הר הזיתים יקרב הדבר את הגאולה”. גם כאן, בדומה למקור הראשון, נקשרת עליית הכוהנים להר הזיתים עם הציפייה למשיח.
עד כאן ההסבר לחלום. ומה הוא פִּשְׁרו? לא יהודי כר’ מנחם מנדל גפנר זקוק לרמזים ולאותות נוספים. הוא ניגש ישירות לפרקטיקה: הנגישות להר הזיתים קשה, מה גם שהשילוב של כוהנים עם בית קברות איננו מוצלח. האם יש מקום תפילה ראוי יותר מרחבת הכותל המערבי, ששוחררה והוכשרה רק לפני שלוש שנים, לאחר מלחמת ששת הימים? לא נותר אלא לבקש את ברכת הרבי – האדמו”ר הוויז’ניצאי, ר’ חיים מאיר הגר. אה, רגע… ותאריך… הממ… מה העת המתאימה לזמן את כל הכוהנים לירושלים?
דפדוף מהיר בלוח השנה של ר’ מנחם מנדל העלה ש-א’ באב, היארצייט (יום הפטירה) של אהרן, אבי שושלת הכוהנים, הולך ומתקרב, וכי יש יום ראוי ממנו לעבודת הכוהנים?
ר’ מנחם מנדל גפנר (אוסף שמואלי דרור, יד יצחק בן צבי, ישראל נגלית לעין).
וכך נקבע א’ באב למהדורה הראשונה והניסויית של ברכת כוהנים המונית, אבל בשל עיכובים שונים נדחתה התוכנית. שני התאריכים החדשים שנבחרו היו סתמיים למדי בחורף תשל”ד – ג’ בכסלו ול’ בשבט. בתוך כך גייס גפנר את הסכמותיהם של רבנים ידועים נוספים, חסידיים ושאינם חסידים, וגם הרב מאיר יהודה גץ, רב הכותל, נתן את ברכתו הנלהבת. ההצלחה הייתה גדולה מהצפוי – מאות מתפללים נענו לקריאה ובאו לברך ולהתברך. בעיניים נוצצות משמחה ומסיפוק החליט ר’ מנחם מנדל לקבוע את ברכת הכוהנים באחד מימי חול המועד של פסח… וגם סוכות… וגם סמוך לחג שבועות… וגם בחנוכה… וגם… לא לוותר על א’ באב.
עד מהרה התברר, שהתלהבותו – המוגזמת מעט – של ר’ מנחם מנדל לא תאמה את כוחותיו של הציבור הרחב. ריבוי הימים גרם לטרחה רבה מדי, ולכן החליט ר’ מנחם מנדל להסתפק בשני אירועים שנתיים בלבד – בחול המועד פסח וסוכות. וכך היה. המנהג נקלט, התחבב על ההמון ש’הצביע ברגליים’ והפך לאירוע לאומי לכל דבר עד עצם היום הזה.
ואם אתם מביני עניין, ר’ מנחם מנדל גפנר מוכן לשתף אתכם בסוד שלא מגלים סתם כך לכל אחד:
“כאשר לא היו יהודים ליד הכותל לא היו גם יונים. כאשר שבו היהודים שבו גם היונים – כך סיפרו הגויים שהיו במקום… כאשר נערכה לראשונה ברכת הכהנים ההמונית עברתי לפני התיבה, כאשר התחלתי להתפלל שמונה עשרה של ש”ץ באה יונה אחת וניצבה מולי, אחר כך הגיעו עוד תשע יונים… כאשר החלו הכהנים בברכת כהנים החלו עשרת היונים מנופפות בכנפיהן…” (א’ ארצי, “על יקירי ירושלים, העיר של אז, הכותל ועל שומרי החומות”, ערב שבת, 26.7.1985).
ולמי שמעוניי/ת להעמיק עוד קצת בענייני יונים, ירושלים, אליהו הנביא ומה שביניהם, מוזמנ/ת להיכנס לכאן:
https://eyaldavidson.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94/
