גיליון 237, חשוון תשפ”ה “כְּשֶאָדָם מֵת, אוֹמְרִים עָלָיו ‘נֶאְֶסָף אֶל אְַבוֹתָיו’. כּוֹל זְמַן שֶהוּא חַי, אְַבוֹתָיו נֶאְֶסָפִים בּוֹ. כֹּל תָּא וְתָא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשוֹ הוּא נָצִיג שֶל אֶחָד מרִבְבוֹת אְַבוֹתָיו מִתְּחִילַת כֹּל הַדּוֹרוֹת”. (יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, ירושלים 1998, עמ’ 113).   זאב (ז’אבו) ארליך – איש הספר והאדמה, הסולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, … המשך לקרוא מי ענד את קמע ברכת הכוהנים בסוף ימי הבית הראשון?